לווייתן

המדרש מחשיב את לווייתן כחשוב ביותר מבין שלושת החיות האסכטולוגיות. כמו ציפור הזיז , מיועד הלוויתן להיאכל על ידי הצדיקים בגן העדן לאחר הקרב הגורלי שבו הוא ובהמות (היצור המיתולוגי השלישי) קוטלים זה את זה. לאחר מכן עור הלווייתן הענק ישמש בידי הקב"ה לבניית משכנים שבהם הראויים ביותר מבין הצדיקים ישבו ליהנות מבשרם של שלושת בעלי החיים. לפי המדרש, חיות אלו הן כה טהורות שבשרן לא רך ומותר לאכילה אלא גם מפצה את הצדיקים על שמנעו מעצמם את תענוגות אכילת הבשר האסור בעולם הזה.

לווייתן מתואר באיור כדג גדול בעל סנפיר וקשקשת, פיו מלא שיניים חדות מפלצתיות. גופו מתעגל כלולאה וזנבו כמעט נוגע בראשו.