אחד מהאוצרות בשפה העברית המפוארים ביותר
 


הספרייה הבריטית, לונדון

קובץ עברי צפון צרפת

כתב יד מספר 11639

אחד מהאוצרות בשפה העברית המפוארים ביותר. נכתב ואוּיָר לראווה בצפון צרפת בסביבות שנת 1278 - במשך תקופה חשובה ביותר בהיסטוריה ובתרבות של העם היהודי.

מהדורה מהודרת ומוגבלת ל-360 עותקים בלווי כרך פרשנות מקיף.

מספר ISBN 0 948223 219
מחיר: £7,425.00

לקניה »

עמוד 172a - הקולופון של בנימין הסופר...עוד »

מכתב מהספרייה הבריטית (באנגלית ובפורמט pdf)

הקדמה

קובץ צפון צרפת הוא ממיטב האוצרות בספרייה הבריטית. נכתב לפני למעלה מ- 720 שנה בשעה של מהפך עבור יהודי אירופה. תוכנו של הקובץ כה מגוון ונרחב כך שיש להחשיבו כספרייה בפני עצמה יותר מאשר כספר בודד. הקובץ מכיל 84 קבוצות שונות של טקסטים ומאות שירים וזה משקף את הטעם האינטלקטואלי של לקוחו מימי הביניים. בין הכתבים ישנם חמשת חומשי התורה, הפטרות התורה, שיר השירים ומספר כתבים תנ"כיים אחרים. הקובץ מכיל את תפילות ימי החול השבת והחג וכולל את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ברכת המזון, פרקי אבות, מקבץ הלכות וכן נוסחים של הסכמים חוקיים כגון חתונה (כתובה) גירושין (גט) ושותפויות עסקיות. כמו כן ישנן חידה אריתמטית אחת, הלכות הנחת תפילין, שחיטה ומגוון רב של טקסטים אחרים כולל נוסח המזוזה. בקובץ ישנו הנוסח העברי העתיק ביותר בנמצא של ספר טוביה, מגוון רחב של שירת ימי הביניים וכן העותק המוקדם ביותר בנמצא שחובר בשנת 1277 על ידי רבי יצחק מקורביל – 'ספר מצוות קטן'.

ניצחונה של האמנות הגותית

לא פחות חשוב מהטקסט עצמו הוא מספרם הגדול והיקפם הנרחב של האיורים. הרוב מתוך 1494 דפיו של הספר מעוצבים בסגנונם של מיטב האמנים בתקופה הגותית הגבוהה. איכות איורם של כתבי יד בעברית אשכנזית הגיעה לשיא במהלך תקופה קצרה בצפון צרפת ומעט מאוד מכתבי היד של האסכולה ההיא שרדו.

עמודים 117b-118a - בעמוד 117b המלך דוד בכתר הזהב האופייני לו ובגלימה מעוטרת בפרווה סנאי בצבע כחול ולבן ומנגן בנבל. בעמוד 118a אברהם אבינו חובש כובע ועומד תחת חופה בתוך הבית, במקביל לטקסט התנ"כי: 'והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו' (בראשית י"ח א'-ב'). האיור התחתון מתאר את פסוק ח': ' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו'.

כתב יד 11639 הוא גולת הכותרת של תקופתו ומיקומו הגיאוגרפי והוא עדות לאיכות האמנותית שהושגה בצפון צרפת בתקופה זו. בנימין הסופר שיתף פעולה עם אמנים, אשר אפשר להשוות את מיומנותם עם זו של היוצרים הגותיים של מיטב כתבי היד בתקופתם. הדפים הרבים המלאים איורים מיניאטוריים ממחישים סצנות מפורסמות מן התנ"ך. עיטורי השוליים המגוונים והמוזרים בסגנון ערבסקה של פרחים, חיות, ציפורים ודגים, מקשטים כמעט כל עמוד. עמוד 520a - שמשון. עוד »

הטקסט מצביע על כך שמקור כתב היד הוא ממקום כלשהוא באזור אלזס. אולם יעל זירלין המתארת את האיקונוגרפיה של כתב היד בכרך הפרשנות, טוענת שכמה מהאיורים צוירו בסדנאות בסנט אומר (St Omer) בעוד שייתכן שאיורים אחרים צוירו על ידי על ידי אומנים שהועסקו על ידי המלך בסדנאות באיל דה לה סיטה (Ile-de-la-Cité) בפריז.

העדות הטקסטואלית למקורו של כתב היד מסביבות העיירה מץ לא נתמכת על ידי העיטור האומנותי שבו. חוקרים במאה העשרים הגיעו למסקנות שונות לגבי זהותם ומיקומם של האומנים שעיטרו את כתב היד. כמה מהם טוענים שהאומנים היו יהודים ואחרים טוענים שהיו נוצריים, כמה מהם התייחסו לאיורים כפרי עמלם של מספר אומנים ואחרים כיצירתו של אומן בודד. בנוסף, אין ודאות מוחלטת לגבי המיקום המדויק והתאריך של כל שלב ושלב בעבודה. אף על פי כן כרך הפרשנות לפקסימיליה מבטא ודאות חדשה לגבי כתב היד: מלאכי בית-אריה בוחן במפורט את תהליך הכנת ואיגוד הדפים בכתב היד ומוודא את מסקנותיה של יעל זירלין, שהשלבים הראשוניים של האיור בוצעו על ידי אומנים בסנט אומר והאיורים המאוחרים יותר בוצעו על ידי אומני המלך בסדנאות בפריז. הדעה הרווחת בין רוב החוקרים שהיו בין שלושה לחמשה אומנים שביצעו את העבודה.

מספרם הגדול של האיורים המעטרים את הטקסט מהווה חגיגה לעיניים. מספר גדול מבין המיניאטורות המכילות עמודים שלמים מצוינות לשבח על ידי חוקרי היסטוריה אומנותית בשל הטכניקה המצוינת שלהם. מעט מאוד מהחוקרים זכו לבחון בעיניהם אוצר זה.

עמוד 260b - אסתר לפני אחשוורוש. עוד »

הלקוח

קרוב לודאי שהבעלים היה מלומד אמיד ובעל אמצעים. כתב היד כולל לא רק את כל הטקסטים שהוא העריך כבעלי חשיבות, אלא גם עבודת אומנות יקרה. המיניאטורות משקפות בעשירות את הערכים, הזיכרונות והרעיונות שמסביבו נבנה עולמו הרוחני. זה כלל גם את הסכנות שנשקפו ליהודיים, תקוותם לגאולת המשיח וההתגברות על הרוע, זיכרונותיהם של מנהיגים יהודים וגיבורים מימי קדם כגון משה, שמשון, יהודית, דוד, דניאל ואסתר, וכן כיסופים לבית הבחירה ובקשות לבנייתו מחדש.

בתיאור מרתק במיוחד כותב מלאכי בית-אריה בכרך הפרשנות שלדעתו היה הסופר גם הבעלים של כתב היד.

אם אכן כך הוא אזי הבעלים הוא לא אחר מאשר בנימין הסופר המוזכר במספר קולופונים בכתב היד. לעומת זאת יעל זירלין טוענת כי שבעה מתוך האיורים המכסים עמוד שלם מבליטים את אהרון ללא כל פרופורציה לדרגת חשיבותו בתנ"ך ולכן ייתכן ששם הבעלים היה אהרון.

אנו מותירים את ההחלטה לגבי זהותו של הבעלים בידי הקורא ונשמח לקבל ולפרסם תיאוריות חדשות בנידון.

עמוד 518b - לוויתן. עוד »

גורלו של כתב היד

הסכם מכירה שנכתב בידי רב גרמני מראה שכתב היד נמכר ב-1431 על ידי שמואל בן חיים לאברהם בן משה מקובורג (Coburg). כתב היד קרוב לוודאי נלקח מצרפת כאשר בעליו גורש במהלך גל הפרעות של 1306. עד שנת 1479 הגיע כתב היד למאסטרה (Mestre) באיטליה וזמן קצר לאחר מכן הגיע לונציה. ב-1480 הכתב נמצא בפדואה וב-1481 ביאסי (Iesi), ליד אנקונה (Ancona).

עד סוף המאה החמש עשרה הגיע כתב היד לצפון מזרח איטליה ונכרך מחדש במאה השש עשרה בעיירה מוֹדֶנָה שליד בולוניה. כריכת עור העגל הנפלאה ששרדה עד ימינו נושאת את סמלה של משפחת רוביגו, וייתכן שאחד מבניה הידועים ביותר,הסופר המקובל ר' אברהם בן מיכאל, היה בעליו של כתב היד. הכתב נבחן במאה ה-17 על ידי הצנזורה ולאחר מכן הגיע לידיה של משפחת ברבריני שסמל דבורת הזהב המפורסם שלה עדיין נראה לעין על הכריכה מתחת למוטיב דקורטיבי מאוחר יותר. לא ברור היכן שהה כתב היד לאחר שנים אלו אם כי הקרדינל רישלייה, לואי ה-14, הנרי ה-4 וקתרין דה מדיצ'י אספו כתבי יד בעברית. מכל מקום גיוואני ברנארדו דה רוסי יכול היה לבחון את כתב היד ברבע האחרון של המאה השמונה עשרה ולכלול אותו בעבודתו החשובה 'Variae lectionis veteris testamenti' בפארמה בשנת 1784. כתב היד הגיע לבסוף לידיה של ספריית ראינה במילאנו ונותר שם עד שנמכר ב-1839 על ידי בית סילוסטר (Maison Silvestre) בפריז לפאין את פוס (Payne & Foss) ומהם למוזיאון הבריטי ושם הוא הפך לכתב יד נוסף מס. 11639 ולעדות שאין כמוה לאומנות ולתרבות היהודית בצרפת של המאה ה-13.

עמוד 521b (מימין) - עקידת יצחק. 'ויעקוד, את-יצחק בנו ... וישלח אברהם את-ידו, וייקח את-המאכלת, לשחוט, את-בנו. ויקרא אליו מלאך יהוה, מן-השמיים ... ויישא אברהם את-עיניו, וירא והנה-איל, אחר, נאחז בסבך בקרניו' (בראשית כ"ב ט'-י"ג). אברהם עומד ליד המזבח, אוחז את יצחק בבלוריתו כאשר המאכלת מוכנה בידו. הוא מישיר מבטו לעבר מלאך האוחז בלהב המאכלת ומונע מאברהם לפגוע ביצחק. באותו הזמן מצביע המלאך לעבר האיל הנאחז בסבך השיחים. סצנת העקידה שכיחה בכתבי יד אשכנזיים מהתקופה.
עמוד 522a (משמאל) - כלי המשכן. במרכז המדליון נמצא ארון העדות, מסביבו שני כרובים ומתחתיו שולחן לחם הפנים. צנצנת המן ממוקמת בימין התמונה. הארון מעוצב בצורת קופסא קטנה מוזהבת ובתוכה שתי טבעות שלתוכם מושחל מוט נשיאה. הקשת הצבעונית מעל היא כנראה הכפורת, 'מושב הרחמים.' אם כי המלאכים אינם עשויים זהב, כנפיהם פרושות מעל הכפורת. לכל כרוב ישנם שש כנפיים אם כי לפי ישעיהו ו' ב' לשרפים ישנם שש כנפיים ולעומתם לכרובים המתוארים בספר יחזקאל י' א'-כ' ישנם רק ארבע כנפיים. השולחן הוא ארוך ובעל שש רגליים מוזהבות שעליהם מונחים שש חפצים מעוגלים ומצידם שני סכינים. אהרן מניח את הצנצנת המכילה את עומר המן 'לפני ה' ... לפני העדות' (שמות ט"ז ל"ג-ל"ד), העובדה שה' מדבר עם משה מבין שני הכרובים הממוקמים מעל ארון העדות מצביעה על כך שהצנצנת ממוקמת במקומה הנכון בתמונה.
עמוד 352a. הגדל »

עולמו של כתב היד

צפון צרפת בסביבות מקום יצירתו של כתב היד היווה בתקופת ימי הביניים ביתה של קהילה יהודית משגשגת. בשנת 1040, בזמן הולדתו של רש"י , טרוי (Troyes) היתה ביתם של כ-1000 יהודים. כאיש צעיר יכול היה רש"י ללמוד מלאכות מגוונות כגון חקלאות, גילוף, הלחמה, אריגה ורקמת צמר בזהב. מאוחר יותר עזב רש"י את טרוי כדי ללמוד במיינץ (מגנצא) ווורמס (וורמיזא). כאשר הוא חזר אל העיר בשנת 1070 הוא הקים בה ישיבה שבתוך זמן קצר התחרתה בלבסוף אף עלתה על הישיבות בחבלי הריין.

בשנים 1095-6 רצחו צלבנים מספר מחברי משפחתו ומידידיו של רש"י במהלך מסע פרעות המוזכר בכתביו.שלושת בנותיו נשאו תלמידי חכמים בעלי שם וילדו בנים המפורסמים בתלמודם. רש"י ידוע בעיקר בשל פרשנותו בעלת ההשפעה אף מעבר לגדרי היהדות, ואף על הפרשנות הנוצרית של התנ"ך. פרשנותו על התנ"ך היה הספר הראשון שנדפס בעברית. מכיוון שהוא תכופות מתרגם ביטויים תנ"כיים יוצאי דופן לצרפתית עתיקה, כתביו מהווים מקור חשוב לחוקרי השפה הצרפתית. צאצאיו ותלמידיו שהיוו את החלק הארי של פרשני התלמוד הידועים כבעלי התוספות, חיו באזור זה במשך מספר דורות והפכו את האזור למרכז לימוד יהודי. בשנת 1240, זמן מה לאחר יצירת כתב היד, אחד מהחכמים החשובים בצפון צרפת, ר' יחיאל מפריז היה ראש ישיבת פריז ואחד מהמתווכחים החשובים בפולמוס פריז בין הנצרות ליהדות שנערכו בחצרו של המלך לואי ה-9.

עמוד 186b. הגדל »

לאחר משפט ראוה זה החלו שריפות של עגלות מלאות ספרי יהדות שבהן השתתף המלך באופן אישי. מאורעות אלו הקטינו משמעותית את מספרם של כתבי היד בעברית הנמצאים כיום. בכתב היד שלנו, בנימין הסופר מצטט דעה שהוא שמע באופן אישי מיחיאל, שהיגר שלאחר הפולמוס לארץ הקודש. בשנת 1288 נפלה הקהילה היהודית של טרוי קורבן לעלילת דם לאחר גילוייה של גופת נוצרי שהונחה בהיחבא בביתו של אחד ממכובדי היהודים - יצחק קטלאין (Châtelain) ב'יום שישי הטוב' שלפני הפסחא (יום צליבת ישו במסורת הנוצרית) שנחגג במהלך חג הפסח.

לאחר חקירה שבוצעה על ידי פרנציסקאנים ודומיניקאנים, שלושה עשר יהודים הסגירו את עצמם והוצאו להורג בשריפה כדי להציל את יתר הקהילה. כמה שנים לאחר מכן גורשו יהודי צרפת. עד 1308 לא היה אף יהודי בדפרטמנט דה אאוב (Département of Aube). בשנת 1966, נבנה המרכז הקהילתי ע"ש רש"י בטרוי במטרה לשרת את קהילתה היהודית הקטנה המונה 400 נפשות בעיר.

 

הכתבים העיקריים

  1. התורה עם כותרות פרשת השבוע מאוירות.
  2. קריאות ההפטרה לחגים ולארבעת השבתות המיוחדות לפני חג הפסח, מנוקדות,עם טעמי המקרא ובעלי ראשי פרקים מאוירים.
  3. תרגום ארמי של ההפטרות לפסח ושבועות.
  4. תיקון סופרים: הוראות לסופרי סת"ם המצביעות על חריגות בכתב המסורה.
  5. ספרי שיר השירים, רות וקהלת לקריאה בפסח, שבועות וסוכות.
  6. סדר המערכה – מחזור שבועי של קריאות התורה שנערך על ידי אליהו בן מנחם הזקן (המאה ה-11 לה מאן, צרפת).
  7. סדר התפלות לשבת.
  8. קריאות התורה לראש חודש, פורים וימי תענית.
  9. פרקי אבות: מסכת במשנה שנקראת בשבת אחה"צ בחודשי הקיץ.
  10. תפילת העמידה לימי החג.
  11. ההגדה של פסח.
  12. התרגום הארמי של קריאת התורה ליום ז' של פסח.
  13. התרגום הארמי של קריאת התורה לשבועות, כולל עשרת הדברות וקטעי תרגום אחרים.
  14. הושענות: קובץ מזמורים לתהלוכת סוכות.
  15. קובץ מזמורים לשמחת תורה.
  16. קובץ פיוטים לתפילות ערבית לפסח, שבועות, ראש השנה וסוכות.
  17. רשימת קריאות התורה לחגים וימי תענית.
  18. תפילות לחתונה והולדת.
  19. הוראות והלכות לליל הסדר.
  20. ברכת הלולב בסוכות, ברכות לטכס הנישואים, וברכות לביטול חלום רע.
  21. הלכות שחיטה והכשרת בשר.
  22. תפילות ללוויה.
  23. אוסף של נוסחים למסמכים רשמיים כגון גירושים, נישואי ייבום, הלוואות, הסכמי שותפות וצוואות.
  24. נוסח של הענשת בוגדים ומלשינים.
  25. צווי רבנו גרשום בן יהודה (960-1028), - מראשוני ומגדולי החכמים האשכנזים שאליו מיוחס החרם על נישואי אותר מאישה אחת.
  26. סדר החליצה – טכס הפוטר מחובת נישואי ייבום.
  27. אוסף פיוטים לתפילות שחרית לשבתות מיוחדות כולל שבת חנוכה, השבת שלפני פורים ופסח.
  28. פיוטים לתפילות שחרית לפסח, שבועות וסוכות וכן פיוטים לשבת בראשית שבה מתחיל מחזיר קריאות התורה שוב מספר בראשית.
  29. 32 פיוטים לתפילת שחרית.
  30. 66 פיוטים לתפילת שחרית של ראש השנה.
  31. סדר התפילות ליום הכיפורים הכולל 82 פיוטים.
  32. תפלת ערב יום הכיפורים הכוללת 32 פיוטים.
  33. מגילת איכה לקריאה בתשעה באב.
  34. מגילת אסתר לקריאה בפורים.
  35. טבלת לוח שנה לשנת 1280-1296, המראה את ימי חידוש הלבנה.
  36. תפלות וידוי הכוללות מספר תפלות ליום הכפורים.
  37. 70 תפילות לסליחות.
  38. 66 פיוטים.
  39. 9 תוכחות.
  40. 11 עקידות (תפילות הקשורות לעקידת יצחק ).
  41. מפתח לכתבים במספרים 37-40 (לעיל).
  42. נוסח הטקסט של קלף המזוזה, והוראות להכנת תפילין, המבוססות על משנה תורה להרמב"ם.
  43. מחזור של 72 פסוקים מהתורה, תפלת הדרך, ברכות לארועים מיוחדים כולל ברכת המזון וברכת כהנים.
  44. קובץ של 9 פיוטים הכולל זמירות לשבת. אחד מהם חובר על ידי סופר כתב היד המתאר את מותו על קידוש השם של ר' שמעון בעיירה מץ בצרפת בשנת 1276.
  45. טבלאות לוח שנה ותרשימים לשנים 1278-1311.
  46. ספר מצוות קטן לרבי יצחק קורבייל. ספר הלכה זה המחולק לשבעה חלקים לצורך קריאה שבועית, נכתב בסביבות שנת 1277 ונחשב לאחד העותקים המוקדמים ביותר בנמצא בהתחשב ששנת 1278 מופיעה בלוח השנה של הטקסט לעיל.
  47. פירוש לפיוטו ההלכתי של רבי אליהו בן מנחם הזקן.
  48. פירוש לפיוטים לימים טובים.
  49. נספח של מגילת תענית - יצירה רבנית קדומה על ימי צום ועל המאורעות הקשורים לימים אלו.
  50. רשימת מקראות תנכ"יות, ערוכה בצורה הניתנת לזכירה.
  51. ספר תרשיש, אוסף חשוב של פיוטי הפייטן והוגה הדעות הספרדי משה אבן עזרא (1055 - 1135 לערך).
  52. פירוש לפיוטי ראש השנה.
  53. פירוש לפיוטי יום הכיפורים.
  54. גימטריא להגות קבלית.
  55. הלכות למועדים וימי תענית.
עמוד 521a - איור הממחיש מספר שלבים בסיפור תיבת נח. ספר בראשית (ח' ד'-י"ג) מספר לנו שנח שלח את העורב ואת היונה לאחר שהתיבה נחה על הר אררט . באיור שלפנינו מוקפת התיבה במים ירוקים ואין הר בסביבה. ואולם העורב נח על גג התיבה בעוד שהיונה חוזרת אל נח ובפיה עלה של זית. התיבה, שצורתה צורת מבנה המונח על חומת לבנים היא הדוגמא היחידה לאיור תיבת נח מארצות אשכנז מהתקופה.

כתבי שוליים

  1. ההלל: תהלים קי"ג-קי"ח הנאמרים בימי חידוש הלבנה ובמועדים.
  2. ספר תהלים.
  3. הפיוט 'ברוך אל עליון' לברוך בן שמואל ושר בפי יהודי אשכנז בזמירות השבת של סעודה שנייה.
  4. פיוט השבת 'יצא דבר המלכה'.
  5. ספר משלי.
  6. תפלה לשלום המלכות.
  7. ספר דניאל.
  8. ספר עזרא ונחמיה.
  9. פירוש על מספר פיוטים המופיעים בדפים של כתב מס. 27 לעיל.
  10. פירוש על מספר פיוטים של פסח המופיעים בדפים של כתב מס. 28 לעיל.
  11. קריאות ההפטרה השבועיות המשלימות את כתב 2 לעיל וכן ברכות ההפטרה.
  12. ספר איוב .
  13. פיוט המקדים את ברכת המזון.
  14. פירוש לכתבים המופיעים בחלקו העיקרי של כתב היד לכתבים 36-38 לעיל.
  15. פיוט המכיל את האקרוסטיכון 'שלמה'.
  16. חיבור על הניקוד של התנ"ך.
  17. חיבור על טעמי המקרא בתנ"ך.
  18. חיבור על כללי הביטוי והפיסוק בעברית.
  19. פיוט על טעמי המקרא שחובר בידי חכם מצפון צרפת.
  20. רשימת האותיות הגדולות בתנ"ך.
  21. דוגמא של גימטרייא בתנ"ך.
  22. חידה אלגוריתמית.
  23. כתב משיחי קצר.
  24. כתב קצר בנושא התלמוד.
  25. רשימה קצרה של שלשלת הקבלה ממשה ועד למחברי התלמוד.
  26. אינדקס אלפביתי של רבנים המוזכרים בתלמוד.
  27. רשימת תנאים ואמוראים.
  28. רשימת הפסולים לשמש כעדים.
  29. ספר טוביה. (חיבור יהודי נדיר מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים)
 
הפקסימיליה

מבוא

שחזור כתב יד בצורת פקסימיליה מעניק לקורא את התענוג הנדירה של בחינה אישית של אחד מכתב היד הייחודיים מאוצרות העולם. אחד אחר השני תוכל ליהנות מדפי הספר, מהפרטים הקסומים של המיניאטורות בכתב היד, מיופיים של הצבעים, מהטקסטורה של דפיו ומהריח הייחודי של עור המעוצב בעבודת יד. אפשר להפליג במסע של תגלית למאה השלוש עשרה קרוב מאוד למקור – בקרבת הבעלים, הסופר והאומנים שחיו לפני יותר מ 720 שנה.

התוצאה המדהימה ביופיה של שחזור כתב היד הוא שיאם של עשרים שנות עבודה של לינדה ומיכאל פולטר, שקנו שם בלעדי ליכולתם לשחזר בדיוק רב את הקלף, הצבעים וליטוש הזהב של כתבי יד מימי הביניים. כל אחד מהעותקים הוא קרוב במידת האפשר למקור. לינדה ומייקל מפקחים על כל שלב באופן אישי בבית המלאכה בצפון איטליה, היכן שהאומנים שלהם יוצרים כמה משחזורי כתבי היד הטובים בעולם.

עמודים 113b-114a - אהרן הכהן הגדול. אהרן שופך שמן לתוך של מנורת המשכן בעלת שבעת הקנים הדולקים בתמונה.

עבודת הכנה

לפני שיהיה אפשר להתחיל את העבודה, היה צורך 'לשחרר' את כריכת כתב היד כך שאפשר היה לשטח את העמודים כדי לאפשר צילום שטוח ללא פגיעה בתפירה המחזיקה את הדפים כאגודה. ג'ון מאמפורד משמר בכיר בספריה הבריטית, עמל רבות כדי להסיר את הדְבָקים שהוספו לשדרה כאשר כתב היד נכרך מחדש במאה השש עשרה באיטליה ושוב במאה התשע עשרה במוזיאון הבריטי. הוא שימר בזהירות רבה את התפירה המקורית שהוספה לאחר שחזורו מחדש של הספר על ידי משפחת רוביגו.

לורנס פורדס - צלם בכיר במוזיאון הבריטי.

צילום

עריסה מיוחדת נבנתה כדי לתמוך בכרך במשך הצילום כדי להבטיח לחץ מינימאלי על הכריכה. תשומת לב גדולה הוקדשה כדי להגן על דפי כתב היד משינויי טמפרטורה או לחות. הצלם השתמש בשקפים בפורמט גדול על סרט צילום שיוצר במיוחד שלאחר מכן עובדו במעבדה תוך שימוש במילה האחרונה של טכנולוגית בקרת איכות.

הפרדת צבע

צוות מומחה במילאנו עבד על שקפי הצילום באיכות גבוהה כדי להשיג הפרדת צבע על ידי שילוב טכנולוגיה דיגיטלית מתוחכמת עם יכולת מעולה של תיקון ידני. לאחר מכן מייקל ולינדה פולטר השוו את הטיוטות המודפסות על נייר שנגרס במיוחד עם המקור בספריה הבריטית בלונדון, ורשמו הערות מפורטות תיקונים לכל עמוד ועמוד. במשך מספר חודשים סידרה אחר סידרה של טיוטות חדשות הוכנו והושוו לעומת כתב היד עד שהתקבלה התוצאה הקרובה ביותר למקור. היה צורך לערוך שינויים רבים עד שהגענו למצב שבו אי אפשר היה להבחין יותר בהבדלים בין הטיוטות למקור.

נייר

תשומת לב גדולה הוקדשה לגריסת נייר כדי להתאימו ככל האפשר להופעה החיצונית, לתחושה ולעמידות העור המקורי שעל גביו נכתב כתב היד. כדי להשיג תכונות אלו, דפיו של כתב היד המקורי נמדדו בזהירות כדי לקבוע את הכהות, הטקסטורה ועובי הקלף. כתוצאה ממדידות אלו פיתחנו נייר מיוחד שנגרס באופן בלעדי למהדורת פקסימיליה זו. הנייר הוא חשוף, מקלף צמחי בעל חומציות ניטראלית במשקל של 125 gsm.

עמוד 518a - המלך שלמה שופט שתי נשים זונות הטוענות לתינוק אחד. בשמאל, שתי הנשים מדברות אל המלך. מבע של חרדה על פניה העגולים של האישה הכורעת ברך . ידיה בתנוחת בקשת רחמים. האישה העומדת מאחוריה לובשת שמלה אדומה וכיסוי ראש אלגנטי ועל פניה חיוך רחב. לבושן של הנשים ומבע פניהם מאפשר לנו לזהות מי האם האמיתית באיור. שלמה מסמן באצבעו המורה בלבד. לימינו משרת המניף חרב בידו כדי לגזור את הילד העירום המוחזק בידו השנייה.

הדפסה

מיכאל פולטר הוא דור שלישי במשפחתו שבחר קריירה בהדפסה. הוא ואשתו לינדה מפקחים מקרוב על כל שלבי הייצור במילאנו, היכן שהם מעסיקים צוות של רב מדפיסים ששקדו על ייצור כל אחד מספריהם במשך עשרים וחמש השנים האחרונות. התמדה, סבלנות ומומחיות נדרשים משום שהתהליך יכול לארוך עד עשרים וארבע שעות עד אשר מתקבלת ומתועדת תוצאת צבע מדויקת של איזון ורישום מוחי לכל דף ודף ולפני שאפשר יהיה להתחיל בתהליך ההדפסה. עד עשרה צבעים משמשים בתהליך הליתוגרפי. מייקל ולינדה פולטר התגוררו במילאנו במשך תקופת ההדפסה והשוו את הטיוטות הסופיות, השקפים וההערות של כל דף כאשר הוא הודפס כדי להבטיח שהצבעים ישוחזרו בנאמנות למקור של הפקסימיליה.

הזהבה

אין תהליך הדפסה שיכול לחקות במידה מספקת את ריקועי הזהב המלוטש בכתב היד. עבודה רבת שנים ו וסכומי כסף משמעותיים הושקעו כדי לחקור ולפתח את התהליך המיוחד המאפשר לאומנים העובדים בסדנאות קטנות ליישם בעבודת יד את ריקועי הזהב והכסף על כל עמוד. בפקסימיליה ישנו שחזור של כל המקומות שבהם הזהב המלוטש מובלט וכן בכל מקום שבו האומנים המקוריים השתמשו בצבעי זהב.

כריכת הפקסימיליה ... עוד »

כריכה

הפקסימיליה כרוכה בעור עגל מפואר וחלק בצבע חום כהה חרוט בזהב כדי להתאימו למקור. זהב 23 קרט שימש לחריטת העור, לעיבוד המדליון המרכזי המתאר את חלום יעקב ואת סמל הדבורה של משפחת ברבריני שהייתה בעליו של כתב היד במהלך ההיסטוריה. כרך הפרשנות כרוך בעור קלף לבן מפואר כדי להשלים ולהוות ניגוד לפקסימיליה. שני הכרכים מוצגים בקופסת ספר בעבודת-יד בעלת קצוות מעור.

 

כרך הפרשנות הוא תוספת חיונית למהדורת הפקסימיליה. הכרך מכיל פרקים שנכתבו על ידי מומחים מכל היבטי כתב היד. בכרך נכללים סקירה של הרקע ההיסטורי שבו נכתב והוצא לאור הספר, בחינה יסודית של האיורים הכולל ניתוח איקונוגרפי, תיאור מפורט של 84 קבוצות הטקסט השונות בכתב היד, מחקר מקורות הדיו, הקלף הפיגמנטים וחומרי הכריכה ששימשו ביצירת מופת זו. אינדקס מלא ומונחון משלימים את ערך הפרשנות. חוקרים בעלי שם בתחום כתבי יד עבריים והיסטוריה צרפתית תרמו ללימוד המקיף ביותר של כתב היד שנעשה עד כה. הקדשנו תשומת לב רבה לבחירת הגופנים, הנייר, האיורים והכריכה של הכרך. הספר מודפס על נייר במשקל 90 gsm מסומן בסימן מים פבריאנו אינגרס וכרוך בכריכת קלף לבנה המשלימה את הפקסימיליה.

ג'רמי שונפלד, מרצה ע"ש מייסון במרכז אוקספורד לעברית ומדעי היהדות ומומחה לליטורגיקה יהודית והגות רבנית ועורכם של פרסומים רבים, ערך את כרך הפרשנות והוסיף הקדמה מרתקת.

כרך הפרשנות לצד הפקסימיליה .

תוכן כרך הפרשנות:

  1. רשימת האיורים
  2. הקדמת- המו"ל
  3. מבוא - ג'רמי שונפלד (מרצה ע"ש מייסון - מרכז אוקספורד לעברית ומדעי היהדות)
    קטעים מתוך המבוא:

    The intention of the scribe was not merely to produce an object of beauty, however, but self-evidently to make texts available in an elegant and practical way…

    The range of texts in this book is impossible to summarize briefly. So wide is the collection that this might be seen as an entire library rather than a single codex, since it contains everything that might be needed for the day-to-day life of a wealthy householder. The biblical books and annual liturgy that form the bulk of the manuscript would have made it possible to follow or perform the synagogue and home ceremonies. The contractual formulae in text XXIII would have helped him function as a merchant…

    The copyist of the manuscript, Benjamin, was also, it transpires, a poet, who on fols 534v-535r has put his name to a funeral elegy of his own composition in memory of a certain ‘Rabbi Samson of Metz’ who died a martyr in 1276. History has preserved no other trace of this martyr, whose name is absent from all the known sources. In fact, Rabbi Samson and his tragic death – considerable attention is lavished here on the details of the tortures he endured before being put to the stake – are recorded only in the present manuscript.

  4. מקורו של כתב היד- מישל גראל (לשעבר - Conservateur en Chef des Manuscrits Hébreux הספריה הלאומית , פריז, צרפת), מתאר את האווירה הפוליטית וההיסטורית בצרפת במאה ה-13 שבה חיו הבעלים, הסופר והאומנים ועמלו על יצירה זו.
    מובאה מתוך הטקסט של מישל גראל:

    The number of thirteenth-century illuminated Hebrew manuscripts from the north of France which have come down to us today in both public and private collections can be counted more or less on the fingers of one hand. Of these, the British Library’s North French Miscellany is unquestionably the richest and most beautiful, on account both of the variety and quality of its illustrations and of the extent and diversity of its texts…

  5. רכישת הקובץ על ידי המוזיאון הבריטי - דיאנה רולנד-סמית' מהמוזיאון הבריטי מסקרת את ההיסטוריה המאוחרת יותר של כתב היד.
  6. תהליך הכנת הקובץ - מלאכי בית-אריה (פרופ' לקודיקולוגיה ופליאוגרפיה ע"ש לודויג ג'סלסון - האוניברסיטה העברית; ראש הפרויקט לפליאוגרפיה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים) מתאר את תהליך הכנת הספר ומזהה את מוצאו המשוער של הסופר ואת החומרים ששימשו בעשייה.
    מובאה מהטקסט של מלאכי בית-אריה:

    This scribe included his name in three short colophons, located in a way that suggests that he indeed copied all the texts. Detailed colophons usually specify the scribe’s full name, the date of completion, the locality, the name of the patron of the manuscript or an indication that the book was copied for the scribe’s personal use and occasionally, the duration of copying, the nature of the model and the scribe’s intervention in the transmission of the text. The scribe of the North French Miscellany merely indicated his private name – Benjamin – by inserting it twice in scribal ending formulae and once at the end of a textual section…..He disclosed his name again in a note appended to a poetic lament he composed and included on fols 534v-535r, stating: ‘I, Benjamin the scribe, the copyist of this prayer book, composed this poem on the martyr Samson’. The murder took place in 1275-6.

    Benjamin provides no other information about himself of the production of the manuscript, not even bothering to add the name of his father, the usual way in which a medieval Jew would refer to himself.

    The fact that Benjamin composed an elegy on a martyr suggests that he was something of a scholar….and (that) he copied it for his own use. Startling as it may sound, such an assumption seems to be the only way to understand the absence of the name of a patron who ordered and financed the project, since it is inconceivable that a scribe, hired to produce such a prestigious work, would neglect to mention the name of his patron and to accompany this with blessings and expressions of respect.

    The complexity of the North French Miscellany, the harmonious combination of text and decoration with paintings is unrivalled among extant Hebrew manuscripts from its time or earlier.

    The many inscriptions within the zodiac on fol. 516v might have reinforced our argument concerning the collaboration between the caption-writer and the artist, but the letters were subsequently distorted by gold burnishing, making it impossible to compare the handwriting to the external caption.”

  7. עיטורי הקובץ, סגנונו והאיקונוגרפיה שבו - יעל זירלין, מרצה לאומנות יהודית ותרבות עברית - Ecole Normale Supérieure ליאון, צרפת, לשעבר ראש המחלקה לכתבים עבריים במרכז לאומנות יהודית באוניברסיטה העברית והייתה אחראית לקיטלוג ההמוחשב של כתבי יד עבריים מאוירים ב- Bibliothèque Nationale de France. היא מתארת את האיקונוגרפיה המורכבת ואת מקורותיהם בכתב היד ואת סגנונות העיצוב שבעזרתם היא ניסתה לאתר את מיקומו של בית המלאכה שייצר את כתב היד.
    מובאה מתוך הטקסט של יעל זירלין:

    Page 139: The manuscript was decorated probably in three stages, close together in time, the first two taking place in the same or in two associated ateliers and the third elsewhere. The patron clearly intended to have the manuscript decorated after it was written, but what is seen today surpasses his original intention, for texts as well as decoration were added after the original plan was completed.

    Page 145: …The scribe must have been present in the atelier, since he provided instructions for the illuminators.

  8. כריכת כתב היד - אילנה טהן, (אוצֵר, ספרים וכתבי יד עבריים, הספרייה הבריטית - לונדון)
    מובאה מתוך הטקסט של אילנה טהן:

    The fact remains that in the eighteenth century the Miscellany belonged to the Jewish Rovigo family from Mantua. … Once again data as to how the Rovigo family obtained the manuscript is lacking. And one wonders whether the Barberini bees were covered by floral motifs (on the binding) while the manuscript was in their keep or afterwards. Why would anyone try to obliterate the symbols of such formidable provenance?

  9. פיוט ושיר אהבה צרפתי - רפאל לואי (אמריטוס פרופ' לעברית ע"ש גולדסמיד, יוניברסיטי קולג' לונדון (UCL); הזוכה בשנת 2000 של פרס סיטוניאן באוניברסיטת קיימבריג')
    מובאה מתוך הטקסט של רפאל לואי:

    …They were recognized by Professor Geneviève Hasenohr..as part of a 13th-century song, of which the music has survived. Since I shall argue below that the Hebrew piece cannot be adequately interpreted without reference to the French, it will be appropriate to examine the latter first.

  10. תיאור הטקסטים - רפאל לואי מתאר את התוכן והרקע של כל אחד משמונים וארבעת קבוצות הכתבים שבכתב היד וכן אינדקסים תמטיים לתנ"ך, ליטורגיקה, פייטנות והלכה. הפרק נכתב כך שגם מלומדים וגם חובבנים יוכלו ליהנות מעומק המחשבה שבלימוד יהודי וכדי לסלול את הדרך ללימוד נוסף. חלק מהכתבים תורגמו בעבר (לאנגלית) ובמידת האפשר תרגומים אלו מוזכרים כדי לאפשר לקורא לגלות את מסתורי הספרות העברית העתיקה.
  11. ביוגרפיה (הכוללת מפתח של כתבי היד המצוטטים)
  12. אינדקסים (הכוללים אינדקס תמאטי של הכתבים, אינדקס של הפיוטים, אינדקס של הפייטנים, אינדקס של האיורים והעיטורים, אינדקס כללי)
 
קודיקולוגיה
  • מידות הנייר 16.5 ס"מ, 12.5 ס"מ לערך (המידות שונות במקצת מדף לדף)
  • 1,494 דפים, עמודים ממוספרים מ- 0 ל-746
נייר
הדפסה
זהב וכסף
  • ריקועי זהב וכסף המובלטים בעבודת יד מיוחדת על 611 מהדפים
  • אבקת זהב מיושמת בחלקים אחרים כפי שהוא במקורי.
חיתוך וגזירה
  • כל דף נחתך בדיוק לפי גזרת הדף המקורי, עבר תהליך התיישנות בקצוות, הוזהב בזהב 23 קראט ונתפר בעבודת יד אל תוך רצועות הראש והזנב לפני הכריכה.
כריכה
  • מעור עגל חלק וכהה ועליו חריטת זהב 23 קראט של המדליון המרכזי ושל הקצוות וחריטה של גב הספר. כרך הפרשנות כרוך בכריכת קלף לבנה.
תצוגה
  • הפקסימיליה וכרך הפרשנות מוצגים בקופסת ספר אלגנטית בעלת קצוות מעור העשויה מנייר משוייש בעבודת יד ומרופדת בנייר פבריאנו אינגרס.
תעודת שי
  • אפשר לצרף אל הפקסימיליה תעודה כתובה בכתב יד בעברית או לטינית על ידי סופר מיומן ומאוירת ללא תוספת תשלום.
מהדורה
  • המהדורה מוגבלת ל-330 פקסימיליות בלבד ול-30 עותקים אד פרסונם . כל עותק ממוספר ידנית בדיסקרטיות בצידה הפנימי של כריכת העור ובשימוש של חותמות ברזל זעירות. העותק מלווה בתעודה ממוספרת הנושאת את חותמת הספרייה הבריטית. לוחיות ההדפסה הושמדו לאחר השימוש כדי לשמר את ערכה הרב של ההשקעה בכל עותק ועותק.
מחיר
  • המחיר כולל את הפקסימיליה, כרך הפרשנות, קופסת הספר, אריזת המשלוח, שליחה בדואר אויר או דואר שליחים, ביטוח ותעודת הקדשה לפי בקשת הלקוח בעת ביצוע ההזמנה. אנו מקבלים מנויים אך ורק בכפוף לתנאי המכירה.
 
לרכישה מחיר קובץ צפון צרפת הוא £7,425.00. לקניה »