רשימה זו מיועדת אך ורק ככלי עזר להבנת כמה מהמונחים המשמשים בדפים אחרים באתר ואין להתייחס לרשימה כסמכותית או מלאה. על אף שנעשה כל מאמץ להבטיח את דיוק הרשומות להלן,אין ביכולת Facsimile Editions Limited לקבל אחריות על טעויות או השמטות. ועם זאת נודה לך אם תיצור איתנו קשר לגבי כל תוספת הנדרשת להשלמת הרשימה.

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון ( מיוונית עתיקה akróstichon, מ- ákros, "קיצוני", ו- stíchos, "שורה") הוא שיר או כל יצירה טקסטואלית אחרת, שבה האות הראשונה, ההברה או המילה בכל שורה, פיסקה או מאפיין חוזר אחר בטקסט, מניבים מסר נוסף. בהיותו צורה של כתיבה תחת אילוצים, האקרוסטיכון יכול לשמש ככלי עזר לשליפת מידע השמור בזיכרון.

למעלה אקרילי

חומר תרמופלסטי שקוף הידוע גם בשמותיו המסחריים, פרספקס, פלקסיגלאס, אקריליט, אקריפלסט ואקריליק. לעיתים מכונה החומר 'זכוכית אקרילית'. החומר פותח ב-1928 ולעיתים קרובות הוא משמש כחלופה לזכוכית מכיוון שהוא קל יותר ועמיד לניפוץ.

למעלה אָד פֶּרְסונם (Ad Personam)

עותקים ממוספרים בספרות רומיות או קידומת ‘AP’ זהים לכל העותקים הממוספרים האחרים במהדורה. עותקי אד פרסונם משמשים את Facsimile Editions למטרות תצוגה.

למעלה אפיקומן

האפיקומן הוא מצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר , בסימן "צָפוּן". נוהגים לצורך כך לקחת חצי מהמצה האמצעית משלוש המצות המונחות על שולחן הסדר, ולהצניעה עד סוף הסדר. מקור המנהג הוא אכילת קורבן הפסח בסופו של הלילה (בזמן שבית המקדש היה קיים), שהיה נאכל עם מצה ואסור היה לאכול אחריו דבר, כפי שנאמר במשנה (פסחים י, ח): "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".

למעלה אגדה

במסגרת הספרות התלמודית מכנים בשם אגדה או הגדה את החלקים שאינם הלכתיים. בחלק ה'אגדי' נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים ומשלים, דרך פרשנות למקרא וכלה בדברי חכמה ומוסר. עיקרה של האגדה מצוי במדרשיאמוראים כגון מדרש רבה, מדרש תנחומא ועוד. חלק עיקרי נוסף משולב בתוך דברי ההלכה שבתלמוד. סבורים שהשם 'הגדה' ניתן לספרות זו כיוון שספרות האגדה נוצרה בעיקר כדרשות הנאמרות בפני קהל.

(ראה גם ערך: הגדה)

למעלה עמידה

תפילת העמידה, או תפילת לחש מהוה את מרכז התפילה בכל אחת מהתפילות היהודיות: תפילת שחרית, תפילת מנחה, תפילת ערבית הנאמרות בכל יום, תפילת מוסף הנאמרת בראשי חודשים, שבתות וחגים, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים. שמות התפילה נגזרים מפעולות המתפלל: על פי ההלכה התפילה נאמרת בלחש ובעמידה כשהרגלים צמודות וישרות וללא תנועה.

למעלה האנשה (אנתרופומורפיזם)

(א) השיוך לא-ל של תכונות והתנהגות אנושיות.
(ב) בהיסטוריה של האומנות - תיאור בעלי חיים כבעל תכונות אנושיות.

(ראה גם זואומורפי)

למעלה פתגם

אמרה שנונה או משל בלתי נשכח.

למעלה אראגון

אראגון (בספרדית ואראגונית: Aragón, בקטלאנית: Aragó) היא קהילה אוטונומית בצפון-מזרח ספרד. היא גובלת בצפון בצרפת, במזרח בקטלוניה, בדרום בוולנסיה ובמערב בקסטיליה-לה מנצ'ה, קסטיליה ולאון, לה ריוחה ונווארה. היא הקהילה האוטונומית הרביעית בגודלה בספרד, עם שטח של 47,719 קמ"ר.

ממלכת אָרָאגוֹן (או בשלב מוקדם יותר רוזנות אראגון) הייתה אחד הכוחות הבולטים בספרד של ימי הביניים. מרוזנות פיאודלית קטנה במאה ה-9 לספירה הפכה אראגון לשליטה של חבל אראגון במאה ה-12, ומאוחר יותר, לאחר איחודה עם קטלוניה, לכוח צבאי משמעותי באגן הים התיכון. מתוך איחודה בסוף המאה ה-15 עם ממלכת קסטיליה נולדה ספרד של העת החדשה.למעלה ארמית

ארמית היא שפה שמית, בעלת היסטוריה של 3,000 שנה. זו הייתה השפה האדמיניסטרטיבית באימפריות עתיקות ושפת הפולחן האלוהי. זו גם השפה המקורית של ספרי התנ"ך דניאל ועזרא, והשפה העיקרית בתלמודים הבבלי והירושלמי. ארמית עדיין מדוברת כיום כשפת אם במספר קהילות מבודדות בסוריה.

האלפבית בארמית המוקדם ביותר היה מבוסס על הכתב הפניקי. בני ישראל בעת העתיקה ועממים אחרים בכנען אימצו את האלפבית הזה לכתיבת שפותיהם (כיום כתב זה ידוע כאלפבית העברי). כתב זה היווה את מערכת הכתב ששימשה בארמית התנ"כית וכתבים יהודיים אחרים בארמית.

הארמית הבבלית היא הניב הפוסט-אחמני (שלאחר שאימפריה הפרסית) שנמצא בתרגומי התנ"ך ה-'רשמיים' -תרגום אונקלוס ותרגום יונתן. התרגומים החשמונאיים הראשונים הגיעו לבבל מארץ ישראל בסביבות המאות השנייה או השלישית לספה"נ. לאחר הגעתם הם עובדו מחדש בהתאם לניב באותה התקופה בבבל כדי ליצור את השפה של התרגומים הרשמיים. שילוב זה היווה את בסיסה של הספרות יהודית בבבל במשל המאות הבאות.

למעלה מקושת / קשת

קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.

למעלה תיבה

ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז. בבתי כנסת ספרדים מקום זה נקרא היכל. ישנם כיום שני סגנונות מבניים עיקריים: הראשון הוא ארון עץ הצמוד לקיר בית הכנסת, והשני הוא גומחה בקיר בית הכנסת הנסגרת בעזרת דלתות. בעבר הסוג הראשון היה המקובל בקרב יהודי אשכנז, ובשל הקרבה הסמלית לארון הברית, נקרא ארון קודש. כיום ניתן למצוא בבתי כנסת אשכנזיים גם ארונות קודש מהסוג השני.

למעלה אשכנזי

יהדות אשכנז היא ראשית לכול הגדרה אתנית ליהודים שחיו במרכז אירופה, בדרומה ומערבה, ואשר כתוצאה מכך התפתחו בקרבם מנהגים ופסקי הלכה יהודיים מסוימים ייחודיים להם. גם יהודים שעזבו אזורים אלו אך שמרו את המנהגים, קרויים "אשכנזים". כך, התפתחה גם הגדרה הלכתית למונח, המבטא מי שנוהג במנהגים אלו ועל פי הפסיקות הללו. על רבניה המובהקים של יהדות אשכנז ניתן למנות את ר' משה איסרליש, הרמ"א, ואת רבנו גרשום, המכונה גם "מאור הגולה".

רוב העם היהודי משתייך ליהדות האשכנזית. לפני השואה עמד שיעור יהודי אשכנז ויהודי מזרח אירופה על למעלה מ-90% מכלל היהודים, וגם כיום הוא עומד על למעלה מ-80%.

למעלה אצטרולב

אַצְטְרוֹלָב הוא מכשיר מכני המשמש לקביעת זוויות גרמי השמיים ביחס לאופק, והיה מכלי הניווט העיקריים עד למאה ה-18, בה נתפס מקומו על ידי הסקסטנט. אצטרולב מורכב מלוח עגול, המכויל במעלות (בדומה למד זווית), ומזרוע מסתובבת המחוברת למרכזו. כאשר סימון ה-0° מיושר עם האופק, וכוכב כלשהו (או כל גוף שמימי אחר, שמיקומו ידוע) "נראה" בקצה הזרוע, נמדדת הזווית (במעלות) אל הכוכב (מכאן השם "אסטרו" - כוכב + "לב" - לקחת). על המעגל חרוטים קווי הקוארדינטות שמייצגים הטל סטריאוגרפי של ספרת השמיים, כפי שהם במקום ידוע כלשהו על פני כדור הארץ. מעל מערכת הגריד הזו מסתובבת ה"רטה", שהיא מסגרת עם סימונים שנקודותיה מסמלות כוכבי שבת. לאחר שהמכשיר מכויל לשעה הנוכחית, ניתן לקרוא את מיקום הכוכב מהגריד. ניתן לבצע גם את ההיפך ולהתאים את האצטרולב למיקום הידוע, ולדעת, לפי החישוב, מה השעה. האצטרולב הומצא ככל הנראה על ידי היפרכוס (המאה ה-2 לפנה"ס). תלמי היה הראשון שתיאר הטל סטריאוגרפי (במאה ה-2). האצטרולב הגיע לעולם המוסלמי במאה ה-8 או ה-9, וחזר מחדש לאירופה דרך ספרד המוסלמית במאה ה-11.

למעלה אב (חודש)

חודש אב הוא החודש האחד עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. חודש אב הוא תמיד חודש מלא - בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת. שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל. מקורו במילה האכדית אבו (="קנים") בבבלית. פירוש השם הוא אש – חודש זה נקרא כך על שם החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו. חודש אב מכונה גם "מנחם אב" מכיוון שהוא נחשב לחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, וישנה אגדה בתלמוד שאומרת שהמשיח יוולד בחודש אב ושמו יהיה מנחם. במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (תענית ד, ו).למעלה

ברצלונה

ברצלונה (בספרדית ובקטלאנית: Barcelona; נהגה: ברצלונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. העיר היא השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה כ-1,605,602 תושבים, וכ-3,161,081 תושבים במטרופולין שלה, נכון לשנת 2006. העיר היא הגרעין המרכזי באזור האורבאני של ברצלונה, בו מתגוררים בערך כ-5.5 מיליון תושבים. העיר ממוקמת על חוף הים התיכון, בין שפכיהם של הללוברגט והבסוס, והיא תחומה במערב ברכס הרי הסרה דה קולסרולה.

למעלה בלשאצר

בֵּלְשַׁאצַּר (גם בֵּלְאשַׁצַּר, בֵּלְטְשַׁאצַּר; אכדית: בל-סארה-אוצור) היה נסיך בבל, בנו של נבונאיד, המלך האחרון של בבל. בתנ"ך בספר דניאל פרקים ה', ח' מוזכר בלשאצר כמלך בבל, לפני הופעתן של פרס ומדי.

למעלה בן המלך והנזיר

"בן המלך והנזיר" הוא ספר מופת, הכולל משלים, סיפורים ותיאורים מושכי לב. סופרים רבים מבני עמנו, בארו אותו ופרשוהו. הספר הוא תרגום של ספר יוני קדום המיוחס לנזיר הנוצרי יוחנן מדמשק, שמת בשנת 760. הספר תורגם לכושית, ארמית, עברית, רומית, צרפתית איטלקית, גרמנית, אנגלית, ספרדית, בוהמית ופולנית. הנוסח היוני תורגם מהנוסח הסורי, כי כל השמות בספר הם שמות סוריים. הספר תורגם על ידי אברהם חסדאי בן שמואל הלוי - מתרגם שחי בברצלונה במאה ה-13.

למעלה בן סירא, יהושוע

סופר מהמאה השניה לפנה"ס ומחברו של ספר בן סירא. 'אלפא-ביתא דבן סירא' הוא ספר מימי הביניים המיוחס לבן סירא.

למעלה חריטת עור

שיטה קישוט על כריכת ספר תוך שימוש במכשירים חמים שבהם לחריטה על גב העור. החריטה לא כוללת שימוש בריקועי מתכת או כל חומר אחר.

(ראה גם ערך הבלטה, מטבעת מתכת)

למעלה הקזת דם

הקזת דם (בלועזית: פלבוטומיה, Flebotomia) הייתה טיפול רפואי נפוץ מן העת העתיקה ועד לשלהי המאה ה-19. הטיפול כלל איבוד דם יזום, לעתים קרובות בכמויות גדולות. הטיפול נבע מאמונה שהקזת דם יכולה לרפא ואף למנוע מחלות באופן כללי. הטענה הייתה כי דמו של החולה נחשב למזוהם, לכן הורדת ריכוז הדם הרע, והעלאת ריכוז הדם ה"טוב" עשויה הייתה לעזור לחולה, לפי דעתם של רופאים באותה תקופה. הטיפול נזנח מכיוון שהוכח כי הוא יעיל רק במצבים ספציפיים ביותר.

למעלה ספריית בודליין (בודליאן)

ספריית בודליאן (שנקראת רשמית הספריה של בודלי) באוקספורד, אנגליה בכינוייה הלא רשמי בקרב אנשי האקדמיה באוקספורד לדורותיהם בשם 'הַבּוֹד'. ". הספרייה נפתחה בשנת 1602 עם אוסף של 2000 ספרים שנאספו על ידי טומס בודלי (ממארטון קולג' - אוקספורד) כדי להחליף את הספרייה שנתרמה לאוניברסיטה על ידי המפרי - הדוכס של גלוסטר (ואחיו מלך אנגליה הנרי החמישי) ופורקה במהלך המאה ה-16.

ב-1610 בודלי הגיע להסכם עם אגודת מוכרי צורכי הכתיבה (Stationers’ Company) בלונדון לתרום עותק של כל ספר שנרשם איתם בספריה. אוסף בודליאן גדל במהירות רבה כך שההרחבה הראשונה של הבניין בוצעה בשנים 1610–1612 והרחבה נוספת בשנים 1634–1637. כאשר ג'ון סאלדן נפטר ב-1654, הוא הותיר לבודליאן אוסף גדול של ספרים וכתבי יד. ב-1911 עוגן בחוק הסכם זכות היוצרים עם ה- Stationers’ Company וספריית בודליאן נהפכה לאחת משש ספריות ( בתקופה ההיא) בבריטניה שבהן מופקד כל ספר בעל זכות יוצרים.

שתי קומות עם מדפי ספרים נפתחו מתחת לבנייני הראדקליף קָאמֶרה (Radcliffe Camera) והראדקליף סקוור (Radcliffe Square) ב-1913. כמו כן נבנה בניין הבודליאן במהלך שנות השלושים של המאה הקודמת ובתוכו נבנו חדר ספרים גדול וחדש וחדר קריאה. ישנה מנהרה מתחת לרחוב Broad Street המקשרת בין הבודליאן הישן החדש ובתוכה מעבר להולכי רגל, מסוע ספרים מכני ומערכת פניאומאטית לביצוע הזמנת ספרים.

למעלה כריכת קופסא

כריכה רגילה היא בעלת שלושה חזיתות - -קדמית, אחורית וגב. כריכת קופסה היא בעלת ששה צדדים כאשר שלושת הצדדים הנוספים מכסים גם את התחתית, הראש וקצוות החלק הקדמי של הספר. כאשר הכריכה סגורה, הספר נראה כסגור בתוך קופסא.

למעלה הברקה

תהליך הצחצוח של איור העשוי מריקוע מתכת תוך שימוש בכלים מיוחדים במטרה כדי כלים ללטש ולהבריק את משטח הריקוע. אפשר להכין את כלי ההברקה מהמטיט (תחמוצת ברזל), פסילומלאניט (תחמוצת בריום ומגנזיום) או (ברוב המקרים) מאגט (מינרל זעיר גביש נפוץ מאוד ממשפחת הקוורץ) ריקוע מוברק יכול להגיע לדרגת הגימור וההברקה של ראי.למעלה

קלטרבה

מסדר קלטרבה היה מסדר האבירות השני שקיבל את אישור ותמיכת האפיפיור. הבּוּלָה (מכתב פומבי של האפיפיור) המאשרת את מסדר קלטרבה כמיליציה הוענקה על ידי האפיפיור אלכסנדר ה-3 ב-26 בספטמבר 1164.

למעלה כתיבה תמה (קליגרפיה)

קליגרפיה (מיוונית עתיקה: kallos – "יופי" ו- graphẽ "כתיבה") היא אומנות הכתיבה היפה. כאשר תרכוש פקסימיליה אנחנו נשמח לרשום בתוכה בכתיבה תמה בין בעבור מוסד כלשהו ובין בעבור אינדיבידואל.למעלה קאנון

קאנון הוא דרגת כמורה בנצרות. הקאנון אחראי על האדמיניסטרציה בקתדראלה או במועצת כנסיה. כיום התואר מוענק כתואר כבוד במידה רבה בהרבה מחוזות בישוף (קולג'ים) הניתן לכמרים בכירים בקהילה ובדרך כלל מוענק כאות הכרה של שרות ארוך במחוז הבישוף. כמרים בעלי תואר זה רשאים לקרוא לעצמם קאנון וגם כיום הם ממלאים תפקיד אדמיניסטרטיבי בקתדראלה.

למעלה הקנוניזציה של התנ"ך

ספרים הנחשבים לחלק מהתנ"ך היהודי או הנוצרי נקראים ספרים קנוניים. זאת להבדיל מספרים וכתבים אחרים מאותה התקופה הנקראים 'ספרים חיצוניים' כגון 'ספר בן סירא'. רוב היהודים דוברי העברית בעת העתיקה וכל היהודים בני ימינו מתייחסים ל-24 ספרים בתנ"ך העברי. אף על פי שהם מסודרים ומאורגנים בסדר אחר, הספרים בתנ"ך מקבילים ל-39 ספרים של 'הברית הישנה' כפי שהתנ"ך העברי נקרא על ידי הנוצרים הפרוטסטנטים.למעלה טעמי המקרא

סימנים מיוחדים הממוקמים מעל או מתחת למילים העבריות הם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית. בימינו נעשה שימוש בטעמי המקרא רק בספרי התנ"ך.

(ראה גם ערך ווקאליזה)

למעלה דף שטיח

עמוד קישוט מאויר שבתוכו ישנו רק משוכלל בכל רחבי עיצוב תרשימי ללא טקסט . העמוד נקרא כך בשל הדמיון הגדול לשטיחים דקורטיביים מהמזרח.

למעלה קסטיליה

קסטיליה הייתה ממלכה נוצרית באזור הצפון מרכזי של ספרד אשר במהלך ההיסטוריה של ספרד התפשטה על ידי כיבוש אזורים מוסלמיים במסגרת הרקונקיסטה ועל ידי בריתות, נישואי מלכים והגירה לאזורים נוצריים של ספרד. קסטיליה החלה את דרכה העצמאית כמדינה נוצרית כאשר השתחררה בסביבות שנת 930 מממלכת לאון וקבעה את בירתה בבורגוס ולאחר מכן בויאדוליד. בשנת 1085 כבשה קסטיליה את טולדו מידי המוסלמים וספחה את השטחים סביב טולדו לשלטונה, תחת השם "קסטיליה החדשה". בשנת 1212, בקרב לאס-נאבאס דה טולוזה, כבשה קסטיליה מידי המוסלמים את רוב דרומה של ספרד. ב-1230 התאחדו ממלכות קסטיליה ולאון ובהמשך כבשו את קורדובה ב-1236, את מורסיה ב-1243 ואת סביליה ב-1248. ב-1460 העבירה פורטוגל לידי קסטיליה את האיים הקנריים.למעלה

קטלוניה

המתיישבים הראשונים בשטחה של קטלוניה היו יוונים ותושבי קרתגו, ששלטו בנמלים והשתלבו בתרבות האיבּרית הקדומה. הממלכה נכבשה על ידי הרומאים בעת העתיקה ותושביה המקומיים הוכפפו לשליטתה של רומי. בירתם באותה תקופה הייתה טרקוֹ (טרָגוֹנה של היום). התרומה החשובה ביותר של הרומאים לאזור הייתה מערכת הדרכים המרשימה שעל בסיסה נבנו הכבישים המודרניים של היום. הדרכים שלהם השתרעו לאורך החוף והגיעו עד מרומי הפירנאים ואנדורה.

עם התמוטטות האימפריה הרומית פלשו לקטלוניה בשנת 415 לספירה שבטים ויזיגוטים ושלטו בה כ-300 שנה עד שנכבשה על ידי המוסלמים. הויזיגוטים היו הראשונים להכתיר את ברצלונה כבירתם אולם הם העבירו את מרכז השלטון לטולדו. במשך 350 השנים הבאות התקיים מאבק שבו ניסו כוחות נוצרים-צרפתיים למגר את המוסלמים. כבר בשנים הראשונות נכבש שטח רב וכוננה בו ממלכה נוצרית עצמאית.

הממלכה הנוצרית, "בית ברצלונה" (Casal de Barcelona) הפכה להיות מדינה עצמאית. בתחילת המאה ה-11 היא התנתקה מצרפת ואף סיפחה לעצמה שטחים במורדות הצפוניים של הפירנאים ולאורך חוף הים התיכון, עד פרובאנס. תחת ממלכה זו החל תור הזהב של קטלוניה. צי הסוחר שלהם היה מהחזקים בים התיכון וקטלוניה ידעה שגשוג כלכלי ותרבותי.

במאה ה-12 קיבלו על עצמם דוכסי ברצלונה גם את כתר ממלכת אראגון שממערב להם, ופתחו במסע כיבושים דרומה לוולנסיה ומזרחה, לכיבוש האיים במערב הים התיכון: האיים הבלאריים (פאלמה דה מיורקה, איביזה), סרדיניה וסיציליה. ערים ואיים רבים נכבשו לתקופות קצרות על ידי הקטלאנים. ביניהם: נאפולי, מאלטה ואפילו אתונה.

את מסעות הכיבושים עצרו מספר אירועים קשים, רובם במשך המאה ה-14: המוות השחור - מגפת הדבר היכתה בקטלוניה והמיתה מחצית מתושביה, המלחמות הבלתי פוסקות עם ג'נובה על השליטה בסחר דלדלו את הצי ועליית האימפריה העות'מאנית במזרח ניתקה חלק מקווי המסחר. אולם הגורם שהחליש ביותר את כוחה של קטלוניה היה איחוד הממלכות הנוצריות בספרד תחת שלטון הקסטיליאנים. שיאו של האיחוד היה בשנת 1492, שנה שבה גורשו גם אחרוני המוסלמים והיהודים מספרד. באותה שנה גילה כריסטופר קולומבוס, שנשלח על ידי מלכי ספרד, פרדיננד ואיזבלה, את אמריקה, גילוי שהסיט את תשומת הלב הספרדית מהים התיכון לכיוון האוקיינוס האטלנטי.
למעלה תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE)

המסדר המצוין ביותר באימפריה הבריטית (The Most Excellent Order of the British Empire) הוא מסדר שהוקם ב-4 ביוני 1917 ע"י המלך ג'ורג' החמישי. המסדר כולל חמשה סוגים של דרגות צבאיות ואזרחיות והן (לפי סדר חשיבות יורד): אביר או אציל הצלב הגדול (GBE), אביר או אציל מפקד (KBE or DBE), מפקד (CBE), קצין (OBE) וחבר (MBE).

למעלה צנזורה על ספרים עבריים

במשך תולדותיו של הספר העברי, הופיעו תופעות רבות של צנזורה על חיבורים שונים. ניתן לחלק את הצנזורה הזו לשני סוגים מרכזיים: צנזורה חיצונית מטעם השלטון הלא יהודי, וצנזורה פנימית יהודית - הן כזו שבה מצנזר המחבר עצמו את דבריו, והן המביא לדפוס, מפחד השלטון הנכרי. הבחנה חשובה אחרת היא בין צנזורה החלה על כתבי יד, לבין הצנזורה הממוסדת יותר שהתמקדה באישורם או צינזורם של ספרים עבריים בעת הבאתם לדפוס.

מחקרים רבים נכתבו על הצנזורה והשפעותיה על פרסומי ספרים עבריים. כך למשל הופיעו מחקרים על היבטי הצנזורה בראשית הדפסתם של ספרים עבריים באיטליה של המאות 15-16, וכך גם לגבי הצנזורה של השלטון הצארי ברוסיה של המאה ה-19.

צנזורים 'רשמיים' רבים של הספר העברי מטעם השלטונות הנוצריים, היו למעשה יהודים או יהודים-לשעבר. הסיבה המרכזית לכך הייתה בקיאותם בשפה העברית וברזי הספרות העברית. יהודים או יהודים-לשעבר אלו ניצבו בין הפטיש השלטוני לבין הסדן היהודי לו עדיין היו נאמנים במידה זו או אחרת. ביהדות רוסיה של המאה התשע עשרה ידועה במיוחד ה'גזירה' האוסרת הדפסתם של ספרים עבריים למעט בשני ערים ספציפיות, וילנה וז'יטומיר.

למעלה חי

הערך בגימטריא של המילה 'חי' הוא 18. משום כך המספר 18 נחשב למספר מזל
בקרב יהודים.למעלה קודיקולוגיה

מחקר של התכונות החיצוניות של כתב יד ( או ספר מודפס), כגון מספר הדפים (המקופלים כדי ליצור ארבעה משטחי כתיבה) בכל קונטרס, סימני המים בנייר, הדיו, שיטת החירור, סימון השורות, התפירה וכו'. מידע זה יכול לספק רמזים למקורו של כתב היד הנבחן.

(ראה גם ערך פאליאוגרפיה)

למעלה קולופון

רשומה צורנית החותמת ספרים מימי סוף כתבי היד וראשית הדפוס. מקור המושג הוא מילה לטינית, לקוחה מהיוונית העתיקה. "קולופני" - שמשמעה פסגת הר, או השיא של המלאכה. ברשומה צורנית זו, שהיו לה צורות מגוונות: משולשים הפוכים, פירמידות, ריבועים ועוד - חתם המדפיס או הכותב את מלאכת הספר. בקולופון הובאו בקצרה תולדות כתב היד או הדפוס, שבחים לתורמים וגינויים למשנאים, תאריכים, לקחי מוסר ותכנים נוספים.

למעלה הפרדת צבעים

תהליך הפרדת צבעי תמונה או איור לצבעי היסוד: ציאן (גוון בין כחול לירוק), אדום ארגמני, צהוב ושחור. התהליך מתבצע בדרך כלל על ידי סורק לייזר. ארבעת הצבעים המופרדים משולבים שוב בשלב ההדפסה ומפיקים את הטעות האופטית של תמונת צבע של אלפי צבעים וגוונים. אם תנסה להביט בתמונת ההדפסה מבעד לזכוכית מגדלת תוכל להבחין בנקודות צבע בעלות גודל לא אחיד אך בעלות תבנית חוזרת ונשנית. למשל, צבע אדום מלא נוצר מנקודות גדולות של אדום ארגמני כאשר צבע ורוד נוצר על ידי אותם נקודות בחצי גודלם מהאדום. במוח האדם מעורבבות הנקודות האדומות עם המרווחים הלבנים מסביבם ובכך נוצרת האשליה של ורוד.

(ראה גם ערך רישום המוח)

למעלה אנוסים (קונברסו)

האנוסים (Converso בספרדית - מומרים) היו יהודים בימי הביניים שהוכרחו לקבל על עצמם את הדת הנוצרית בספרד, פורטוגל, ודרום אמריקה. במשך 500 שנה הייתה יהדות ספרד למרכז היהודי הבולט בעולם. תחילה תחת השלטון המוסלמי, ועד לתחילת השלטון הנוצרי במדינה. בין השנים 1391 ו1492 נשברה יהדות ספרד וחוסלה כליל.

בעקבות משבר פוליטי בשנת 1391, הוסת ההמון בידי הארכידיקון פראנד מרטינס, שיצא לסדרת מהומות ומעשי טבח, שכללו שריפת בתי כנסת, הריגות, המרות דת ועוד. פרעות אלו כונו בשם גזירות קנ"א. יהודים רבים המירו את דתם מרצון כדי להציל את חייהם. גם בחלוף מהומות אלו המשיכו להתקיים גלים של המרות דת מרצון שבאו אחרי גלי ההמרה שבאונס, עד שתוך עשרים וחמש שנים נוצרה תופעה חברתית רחבת ממדים של "הנוצרים החדשים", שהיהודים קראו להם לרוב, מתוך מגמה של מזעור החטא - "אנוסים". השלטונות לאו דווקא עודדו את הפרעות, אך ראו בכל התנצרות, גם כזו שנעשתה בכפייה, עובדה מוגמרת, שהמנסה לשנותה ייענש במוות. כמאה שנים התקיימו זו לצד זו קהילות יהודים וקהילות נוצרים חדשים, כאשר היהודים הורשו לקיים את מצוות התורה כאוות נפשם, אך הנוצרים החדשים היו נתונים לחקירות מתמידות מצד האינקוויזציה הספרדית שדרשה לוודא את נאמנותם של הנוצרים החדשים.למעלה

עַקְמוּמִיּוּת

אם כתב היד מצולם כאשר הוא לפות בכריכתו, נוצרת קשת בשדרת הספר היוצר תמונה מעוותת (עקמומית). כאשר כתב היד מופרד ומצולם כשדפיו שטוחים לא נוצרות עקמומיות.

למעלה פולמוס

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי רב-שנים בין היהדות לנצרות. הוויכוח בין שתי הדתות המונותאיסטיות האלה עבר תהפוכות רבות. בתקופות קדומות התמקד הפולמוס בעיקר בצד המקראי, המשותף לשתיהן; בהמשך התייחס הפולמוס אף למקורות פנים-דתיים (יהודיים ונוצריים), כגון התלמוד וכתבי הבשורה. תוצאות הפולמוס כללו לעתים עימותים אלימים בין היהודים לנוצרים, והחלפת האשמות חמורות, שבהן נכללים עלילות הדם שהעלילו על היהודים.

למעלה דוקאט

מילולית - מטבע המונפק על ידי הדוכסות. הדוקט היה מטבע זהב ששימש בעבר כאמצעי תשלום באירופה. משקלו היה 3.5 גרם. הדוקט הוטבע לראשונה ברפובליקת ונציה בשנת 1248 תחת שלטונו של הדוג'ה ג'ובאני דנדולו. על פני הדוקט הוונציאני הופיעה דמותו של הדוג'ה כשהוא כורע ברך בפני מרקוס הקדוש ובצידו השני של המטבע הופיעה דמותו של ישו. הדוקט הוטבע מאז על ידי מדינות וישויות מדיניות רבות, בהן אוסטריה ומדינות גרמניות רבות והיה זמין כמטבע עובר לסוחר עד תחילת המאה ה-20. בוונציה נמשך השימוש בדוקט עד לנפילת הרפובליקה בשנת 1797.

למעלה סרט צילום אקטאכרום

סרט צילום אקטאכרום של קודאק הוא סרט בעל מהירות בינונית, שקיפות צבע, גרעיניות נמוכה וחדות תמונה גבוהה. בשל תכונות אלו הפילם משומש לשחזור פרטים זעירים כגון אלו שנמצאים בכתבי יד מימי הביניים.למעלה

הבלטה

תהליך עיצוב נייר או עור על ידי הרמה או השקעה בחומר.

(ראה גם ערך חריטת עור, מטבעת מתכת)

למעלה אסטה

בית אסטה היתה משפחת אצולה איטלקית משושלת וולף (או גאלף), שושלת שממנה יצאו מספר גדול של נסיכים גרמניים (הכולל את בית משפחת המלוכה האנגלי וינדזור). בית אסטה מפורסם בזכות תקופת שלטונו בעיר פרארה , באיטליה ובזכות תמיכתו בפעילויות תרבותיות שתרמו משמעותית לתחיית הרנסנס.

למעלה אתנוגרפיה

אתנוגרפיה (מיוונית אתנוס-אומה, עם וגראפין-כתיבה) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה. אתנוגרפיה היא שיטת מחקר הוליסטית המחזיקה בדעה כי מרכיביה של מערכת, בהכרח אינם יכולים להיות מובנים באופן מלא ומדויק כאשר הם מוצגים ונחקרים באופן בלתי-תלוי האחד בשני.

למעלה גרוש ספרד

גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהדות ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל אל הארצות השוכנות לחופי הים התיכון ובעיקר אל צרפת, איטליה הלבנט וצפון אפריקה, ארצות השפלה, גרמניה ובריטניה. הגירוש ההמוני בא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. צו זה היה את שיאו של מסכת הגבלות ורדיפות שננקטו כנגד היהודים בספרד, והביא לקיצה של הקהילה היהודית הוותיקה והמשגשגת של ספרד.

למעלה פקסימיליה

העתק הזהה מכל בחינותיו למקור. המילה נוצרת משתי המילות הלטיניות 'fac simile' – 'ליצור' ו-'זהה'. מכונת הפקס (או בשמה הנכון - מכונת הפקסימיליה ), נקראת כך כי היא משחזרת דמות מדויקת של מסמך מסוים הנשלח מאתר אחד לאתר שני. לפני זמן מה, כאשר פקסימיליות לא היו מוכרות במיוחד, אך מכונות הפקס היו בנמצא, לעיתים קרובות נשאלנו איך יכולנו להשתמש במכונת פקס כדי ליצור רפרודוקציות נפלאות כל-כך מקלף ובצבעי זהב! כמו כן, במכונות הפקס הראשונות השתמשו בנייר תרמי אשר דהה לאחר מספר שנים. לכן כמה מלקוחותינו דאגו שהפקסימיליות שלנו לא יאריכו ימים... למותר לציין שאנו משתמשים בנייר ובחומרים המעולים ביותר - ואיננו משתמשים במכונות פקס להדפסה!למעלה

פרארה

פרארה היא עיר הבירה של חבל פרארה במחוז אמיליה רומאנה באיטליה. העיר ממוקמת כ-50 ק"מ צפון מזרחית לבולוניה על ה-'פו די וולאנו'- שלוחה של הזרם הראשי של נהר הַפּוֹ הממוקם חמושה קילומטר מצפון. בעיר ישנם רחובות רחבים ומספר רב של ארמונות מהמאה הארבע עשרה – התקופה שבה מוקם בעיר חצר המלכות של משפחת אסטה.

למעלה טֹהַר (החומר)

רמת הטוהר של מתכת יקרה מתייחס ליחס של המתכת העיקרית בסגסוגת לתוספות אחרות בחומר. רוב המתכות היקרות נמצאות בצורת סגסוגת כאשר מתכות אחרות מוספות כדי להגדיל את קשיחות המתכת או להפוך אותה לשימושית יותר לשימוש בפריטים כגון מטבעות ותכשיטים, או כדי להנמיך את מחיר המוצר. לדוגמא, אפשר להוסיף נחושת לכסף כדי להפוך את הסגסוגת לעמידה יותר.

קרט הינו מידת טוהר במתכות יקרות. החישוב נעשה על ידי הנחה בסיסית שטוהר מושלם שווה ערך ל-24 קרטים. אם מחצית מהמתכת הנידונה עשויה מזהב והמחצית השנייה ממתכות אחרות, הרי שמדובר במתכת שטוהרה 12 קרט. אם 2/3 מהמתכת זהב, מדובר ב-16 קרט וכך הלאה. מקובל ובמדינות מסוימות אפילו חובה, לסמן את דרגת טוהר המתכות היקרות.

למעלה עור השליל

קלף קלף העשוי מעוּבָּרֵי בהמות.

למעלה עמוד

לכל דף נייר ישנם שני צדדים – כאשר כל צד נקרא עמוד או "פוליו". פוליו רכטו 13 בכתב יד מסוים מתייחס לצד א, של דף מספר 13 (דף 13 עמוד ב). גב הדף נקרא פוליו ורסו 13 (או דף 13 עמוד ב). פוליו רכטו 13 וורסו 13 של מסמך של המפוצל לדפים ועמודים תואם לעמודים 25 ו26 של מסמך בעל דפים ממוספרים.למעלה

ארבע הקושיות

קטע בתחילת ההגדה של פסח המתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר. מקורו במשנה, מסכת פסחים פרק י' משנה ד'. נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה.

למעלה גימטרייה

מתן פרשנות למילה או למחרוזת מילים לפי סכום ערכן המספרי של האותיות. לאחר שהומרו למספרים, ניתן להשוות מילים זו לזו ולמצוא קווי דמיון. יש המייחסים למילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע.

אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות המופיע בטבלה שמשמאל. לעתים יש ונותנים ערך נפרד לאותיות מנצפ"ך (כלומר האותיות הסופיות): ך=500 ,ם=600 ,ן=700, ף=800 ,ץ=900..

למעלה חריטת זהב

שיטת עיטור ספרים תוך שימוש בכלים מחוממים כדי להטביע ריקועי זהב, כסף או מתכת אחרת אל תוך כריכת או שדרת הספר.

(ראה גם ערך חריטת עור, הבלטה, מטבעת מתכת)

למעלה GSM (גרם למטר מרובע)

מידת משקל לנייר. המשקל המטרי של נייר מחושב בגרם למטר מרובע. 1 מטר מרובע אחד הוא דף אחד בגודל 0A או 16 דפים של בגודל4A. משקל של דף בגודל מכתב (ארה"ב) מחושב בפאונדים לחבילה נייר (בעלת 500 דפים ) לא חתוך בגודל C. לנייר בגודל מכתב, דף בגודל C נחתך ל-4 כך שחבילת נייר חתוכה בגודל מכתב שוקלת 5 פאונדים ( 1 פאונד שווה ערך ל-454 גרם) אם הנייר שוקל באופן נומינלי 20 פאונד נייר. שים לב שכל סוג של נייר הוא בעל 'בסיס גודל' שונה, ולכן נייר 200GSM של נייר מסוג אחד יפיק כמות שונה של פאונד לחבילה של נייר אחר. למשל 20 פאונד של נייר 'בונד' הוא כמעט שווה ערך ל-28 פאונד של נייר 'Cover' וזה מאד מבלבל.

למעלה גואדלחרה

פרובינציה במרכז ספרד, בחלקו הצפוני של חבל קסטיליה לה מנצ'ה. החבל גובל בפרובינציות קואנקה, מדריד, סגוביה, סוֹריה, סרגוסה, וטוראל. מקור השם 'גואדלחרה' הוא מהשפה הערבית "מעיינות סלע".

למעלה גיני

גיני היה מטבע שבוטל ב-1816, ואשר שוויו בעת ביטולו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). על אף ביטול המטבע, הוסיפו המעמדות הגבוהים באנגליה להשתמש במונח "גיני", בעיקר בעת שנקבו את שכרם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים או עורכי דין. כיום המונח "גיני" מקובל רק במירוצי סוסים, כעניין של מסורת.

למעלה הגדה (הגדות)

‘תיאור’ (ראה אגדה). בהגדרה צרה, הגדת הפסח היא התמליל הטקסט לארוחת החג הטקסית, בלוית קריאות ותפילות, ללילה של פסח.

(ראה גם אגדה)

למעלה הלכה (הלכתי)

הלכה, כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג. כאשר מתקיים דיון בין החכמים כיצד יש לנהוג על פי היהדות, הדיון נקרא דיון הלכתי, וההכרעה מכונה "פסק הלכה", "הלכה למעשה" או סתם "הלכה".

היהדות התפלגה לזרמים שונים על רקע של פסיקת הלכה. בחלק מהמקרים הפילוג היה על רקע פרשנות שונה למקרא, כמו המחלוקת בין הצדוקים לפרושים, והמחלוקת בין הקראים לרבניים. במקרים אחרים הפילוג היה על רקע התאמת ההלכה לתקופה במחלוקת בין האורתודוקסים לקונסרבטיבים.

למעלה חתימה בחותמת איכות (Hallmarking)

היסטוריה קצרה של hallmarking

יש לשער שהשימוש בחותמות איכות התחיל עוד במאה השישית לאחר ספירת הנוצרים. לכסף ביזנטיני של התקופה השתמשו במערכת של חמישה ציונים שבימינו עד לא ברורים לגמרי. חותמת איכות היא השיטה המוקדמת ביותר להגנת הצרכן באירופה וקרוב לוודאי שהתחילה בצרפת. הסטנדרט לכסף יוּסד ב1260. חותמת העיר הראשונה יוסדה בשנת 1275.

בשנת 1300, מלך אנגליה אדוארד הראשון חקק חוק המצווה שכל מוצרי כסף חייבים לעמוד בסטנדרט התקני של כסף שטרלינג. (92.5% כסף טהור - ראה ערךעדינות ). על הכסף להיבדק על ידי 'שומרי האומנות' שסימנו את סמל ראש הנמר על המוצר. בשנת 1327 מלך אנגליה אדוארד השלישי נתן הסכמתו לכתב הזכויות לתאגיד הצורפים במדינה (the Worshipful Company of Goldsmiths).

בשנת 1355, חותמות איכות אישיים של צורפים שימשו בצרפת. חידוש זה הגיע לאנגליה ב-1363 והתווסף לשתי המערכות הקיימות. ב-1427, מערכת אותיות תאריך יוסד בצרפת, דבר שאפשר תיארוך מדויק של חותמות האיכות. ב-1478, הוקם ה- Assay Office (משרד הבחינה) ב- Goldsmiths’ Hall (בית הצורפים) בלונדון. באותו הזמן מערכת אותיות התאריך המערכת הגיעה לאנגליה.

ב-1697, סטנדרט גבוה יותר לכסף הנקרא 'תקן בריטניה' (95.8% כסף ) נעשה חובה באנגליה כדי להגן על מטבעות שהותכו על ידי צורפים כדי להפכם לחומר גלם. תקן השטרלינג הוחזר לשימוש ב1720. ב1975, חוק התקן 1973 נחקק כדי לתמוך בסימון פלטינה וכל ארבעת משרדי המבחן (assay offices) אימצו את אותה שיטת הסימון. השינויים האחרונים לשיטת התקן הבריטית נעשו בשנת 1999 כדי לקרב את השיטה לזו הנהוגה בשאר ארצות האיחוד האירופאי.

תקן סימון בינלאומי כרוך בקשיים משום שגם בארצות שבהן קיים תקן, הסטנדרטים ואכיפתם שונה במידה רבה בין מדינה למדינה. ולכן יש קושי לצורפים במדינה אחת לקבל את לקבל את סימון התקן של צורפים במדינה אחרת כשווה ערך.

למעלה חמץ

חמץ הוא אחד או יותר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון) שהיה במגע עם מים, בצורת גרגרים או בצורת קמח, ותפח. מרבית דברי המאפה, כגון לחם, עוגות וביסקוויטים הם חמץ, כמו גם שמרים, עמילן שמקורו בחמשת מיני דגן, ומשקאות שמקורן בחמשת מיני דגן, כמו בירה. על פי ההלכה חמץ אסור באכילה בפסח, ואף אסור שיימצא ברשותו של יהודי. יש אף מצווה מיוחדת להשבית את החמץ טרם הפסח. איסור נוסף הקשור בחמץ קשור לבית המקדש, והוא איסור להקריב חמץ יחד עם קורבנות.למעלה

חנוכה

חג בלוח השנה היהודי ובו שמונה ימי הודאה, שתיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר מרד החשמונאים, חנוכת בית המקדש ונס פך השמן, ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה. החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. חנוכה איננו מצווה בתורה שבכתב, ומקורו בדברי סופרים.למעלה

חסידות

רם ביהדות שנולד באמצע המאה ה-18, על ידי רבי ישראל הבעל שם טוב באוקראינה. התנועה מצדדת בעבודת ה' בשמחה, ושמה דגש על הקשר הישיר של כל יהודי, ואף הפשוט ביותר, כלפי האל, בצורת 'דבקות' והיעזרות ב'צדיק'. מעשהו של כל יהודי בעולם נתפס על פי החסידות באופן קבלי, כחלק מקירוב הגאולה. לפי דימוי רווח, הפיחה תנועה זו רוח חיים ושמחה בקהילות יהודיות מדוכאות במעשי איבה ופוגרומים, שתקוותם לגאולה וישועה נכזבה שוב ושוב.

למעלה חשמונאים

שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס. הם היו צאצאיהם של מתתיהו הכהן, אשר הנהיגו את מרד החשמונאים כנגד השלטון הסלאוקי, בתקופת הבית השני, ולאחר מכן הוציאו מתוכם כוהנים גדולים, מלכים ושליטים. החשמונאים היוו את המשפחה השלטת ביהודה מעלייתו של מתתיהו הכהן (167 לפנה"ס) ועד מותו של אחרון מלכי בית חשמונאי, אנטיגונוס השני בשנת 37 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה יהודה ממלכה עצמאית, שבה שלט שליט חשמונאי, כמלך או ככוהן גדול. תקופת ממלכת החשמונאים הייתה תקופה של עצמאות מדינית ולעתים של כוח צבאי, והרחבת גבולות הממלכה, לראשונה מאז מות צדקיהו, אחרון מלכי בית דוד. לאחר נפילת מלכי בית חשמונאי לא קמה עוד ישות יהודית עצמאית בארץ ישראל, פרט לאפיזודות הטראגיות הקצרצרות בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא, וזאת עד לקוממיות מדינת ישראל במאה העשרים, כאלפיים שנה לאחר נפילת בית חשמונאי. החשמונאים הוכחדו עד האחרון שבהם בידי הורדוס, וצאצאיו של הורדוס ממרים החשמונאית אינם נחשבים עוד לבני בית חשמונאי כי אם לבני בית הורדוס.

(ראה גם ערך חנוכה)למעלה הבדלה

סדרת ברכות, הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה (גם במוצאי שבת שהוא בעצמו יום טוב, אך לא להפך), ומציינת את ההבדלה בין השבת לבין ימי החול. בהבדלה מברכים על היין, ובמוצאי שבת גם על מאור האש ועל הבשמים.

למעלה רצועות הראש והזנב

רצועות קישוטיות בראש וזנב הספר הנתפרים בין דפי הספר והשדרה. הרצועות בדרך כלל מיוצרות מעור או משי צבוע.

למעלה חיבוט הקבר

עונש המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם שמים. ביאור על חיבוט הקבר מוזכר בפרקים הראשונים של ספר התניא. כמו כן בספר ראשית חכמה הובא מדרש הנקרא "מסכת חיבוט הקבר" המתאר את עונש חיבוט הקבר.

למעלה הושענות

כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצידיו. בימינו נוהגים בתפילת שחרית בחג הסוכות, למעט בשבת, להקיף את הבימה עם ארבעת המינים ביד ולומר פיוטי הושענות, זכר למקדש. בכל יום מקיפים את הבימה פעם אחת, ובהושענא רבה מקיפים את הבימה שבע פעמים. בלשון חז"ל נקראת מצווה זו גם מצות ערבה.

למעלה אבן סהולה, יצחק

רב יהודי ספרדי מחבר הספר 'המשל הקדמוני' המכיל אגדות בעל חיים בעלי עיוותים מדעיים וכולל סָטִירה של התקופה. קרוב לוודאי שהוא נפטר לאחר שנת 1282.למעלה איור

כתב יד מאויר הוא כתב יד שבו לטקסט מתווספים איורים או עיטורים כגון ראשי תיבות מעוטרים, מסגרות ומיניאטורות. בהגדרה צרה של המונח, המונח מתייחס אך ורק לאותם כתבי יד המעוטרים בזהב או בכסף. אם זאת גם בשימושו השכיח וגם בקרב אקדמאים ישנו שימוש במושג לתיאור כל כתב היד המאוירים.

למעלה ר' יצחק ב"ר יוסף מקורבייל

רבי יצחק בן יוסף מקורביל. חכם שחי בזמן בעלי התוספות בצרפת. בן המאה ה-13 , נפטר בשנת 1280. היה חתנו ותלמידו של רבי יחיאל מפריז ורבו של רבנו פרץ. היה גיסם של רבי מאיר הכהן, בעל ההגהות מיימוניות ושל רבנו המרדכי. כתב את הספר עמודי הגולה הידוע יותר בכינויו ספר מצוות קטן. בספר הכלבו מובאות מספר הלכות שכתב רבי יצחק מקורביל. בספרו, משובצות הגהות בעיקר מתלמידו רבנו פרץ.

למעלה קערת כסף

כותרתו של פיוט מוסרי שנכתב על ידי יוסף האזובי שחי במאה השלוש עשרה בפרובאנס. (על ספר במדבר פרק ז פסוק מט והלאה)

למעלה קבלה

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. לתורה זו יש שורשים עמוקים במחשבה היהודית והיא נמשכת מהמיסטיקה העברית הקדומה, קרי ספרות ההיכלות והמרכבה. אולם, עיקר גיבושה ופרסומה ראשיתם בפרובנס (דרום צרפת) ובצפון ספרד בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13. לקבלה הייתה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, והתבססו עליה תנועות רוחניות גדולות, החשובות שבהן השבתאות והחסידות. כמו כן השפיעה הקבלה על תחומים רבים ביהדות, ובהם ההלכה והמנהגים, פרשנות המקרא, ספרות התפילה והפיוט, ספרות המוסר ועוד.

למעלה קלילה ודימנה

שמם של שני תנים שמסביבם סופרו אגדות במסורת ההודית. הסיפורים, המקבילים מבחינה מסוימת לסדרת משלי איזופוס, נפוצו באירופה דרך התרבויות היוונית, הפרסית, והערבית ומשם מצאו דרכם אל תוך יצירות האגדה העברית.

למעלה קניקוט, בנימין

תנ"ך קניקוט קרוי על שם בנימין קניקוט, חוקר כתבי יד אנגלי שנולד בטוטנהאם, אנגליה באפריל 1718 ונפטר בשנת 1783.למעלה

דוד קמחי

ראה רד"ק

למעלה נייר בעל סימני מים (Laid Paper)

נייר בעל תבנית בולטת של קוים מרוכסנים בתוצר המוגמר הנראים לעין במיוחד כאשר הדף מוחזק כלפי מקור אור. אפקט זה מושג על בנייר המיוצר בעבודת-יד תוך שימוש בתבנית דמוית וילון בעלת חוטים צפופים אופקיים מקבילים (שדרכם מתנקז הנוזל העודף בתהליך הכנת הנייר). החוטים מוצלבים בזויות נכונות על ידי חוטים אנכיים בעלי מרווח גדול יותר. אותו האפקט בנייר המיוצר על ידי מכונה על ידי שימוש ב עם השימוש של תוף ייצור הנקרא 'גליל דנדי ‘dandy roll’ הממוקם בחלקה ה'רטוב' של מכונת הייצור.

למעלה פורמט גדול

מצלמות ותהליכים המשתמשים בסרט צילום בגודל 5 X 4 אינטש (10 X 12 ס"מ) ומעלה נקרא 'פורמט גדול'. גודל הסרט השכיח ביותר הוא 5 X 4 אינטש ו- 8 X 10 אינטש (20 X 25 ס"מ). הסרט ששימש בצילום הגדת ברצלונה וקובץ רוטשילד היה 5 X 7 אינטש (13 X 18 ס"מ). לצילום תנ"ך של קניקוט השתמשנו בסרט 5 X 4 אינטש ולתנ"ך אלבה 8 X 10 אינטש.

למעלה חמץ

ראה חמץ

למעלה יציקת שעווה מסתלקת

מקור התהליך של יציקת שעווה מסתלקת כרוך בעת העתיקה. תהליך זה שימש במשך אלפי שנים לייצור חפצי מתכת כאשר לא הייתה אפשרות ליצור אותם בכל דרך אחרת, בשל צורתם המורכבת. התהליך מאפשר לכל חפץ שאפשר לעצבו בשעווה להשתכפל במדויק בחומר מתכתי.

אפשר לחזות כאן בתהליך היציקה.

למעלה לולב

תמר או תומר (שם מדעי: Phoenix), סוג של עצי פרי גבוהים וזקופים ממשפחת הדקליים. בתנ"ך מופיע שם העץ כתֹּמֶר ואף כתָּמָר. לכל חלקיו של עץ התמר יש שימוש: העלים משמשים כגג לסוכות (הן בחג והן אצל נוודים במדבר) הפירות לאכילה ולהכנת יין תמרים ודבש תמרים, סנסיני התמר (שעליהם תלויים הפירות) משמשים לטאטוא וקליעת סלסלות, ובגזע ניתן להשתמש כשוקת לצאן, לאחר שתוכו מרוקן. זן הדרי ידוע בלולבים המהודרים שלו למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות. מטע התמרים הגדול בארץ נמצא בקיבוץ טירת צבי, בעמק בית שאן, שבו נמצאים מטעי תמרים רבים..

למעלה לונל

עיר בדרום צרפת צפונית מזרחית למונטפלייה. הייתה זו עיר מגוריה של אחת הקהילות היהודיות החשובות בימי הביניים.

למעלה מהר"ם

מהר"ם מרוטנבורג הוא רבי מאיר בן ברוך (1215 - 2 במאי 1293) מגדולי רבני ישראל הראשונים בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

למעלה רמב"ם

רבי משה בן מימון, או בקיצור הרמב"ם (1138 - 1204), מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, שכונה גם "הנשר הגדול". אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". החזיק במשנה רציונאלית-שכלתנית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הרמב"ם מוכר כפילוסוף גם בתרבות הערבית והאירופית.

למעלה מקדה

עיירה ספרדית בפרובינציית טולדו כ-80 קילומטרים מבירת ספרד, מדריד.

למעלה שִׁיּוּשׁ (Marbling)

האומנות או התהליך של ייצור נייר בצורה של גידים או מנומר כחיקוי לצורת השיש על ידי הכנת צבע כך שהוא יצוף על נוזל הדוחה את הצבע. הצבעים צפים על פני הנוזל ובכך נוצרות צורות השייש המוסרות על ידי הנחת דף נייר עליהם (או על ידי נוגיעה בקצה הספר) על משטח של ה-'מידה'. המידה בדרך כלל מיוצרת מאצות אדומות (carragheen moss) או שרף (gum tragacanth) מורתח במים. אפשר גם להכין את המידה מפסיליאם (flea seed) ומזרעי פשתה אם כי הם אינם אפקטיביים כמו שני החומרים הקודמים. בדרך כלל משתמשים בצבעי מים לצורך השיוש. אפשר להשתמש גם בצבעים על בסיס שמן לשיוש אם כי הם אינם מאפשרים שליטה עדינה בתהליך או ייצור קוים חדים ונקיים כפי שאפשר להשיג בשימוש בצבעי מים. לעיתים רחוקות נעשה שימוש בצבעים על בסיס מינראלי בשל נטייתם לשקוע לחלק התחתון של המיכל בשל משקלם הסגולי.
(הגדרה מתורגמת ממילון הכורכים 'האטרינגטון, רוברטס וג'ונסון' וממילון הכורכים 'מידלטון')

למעלה מסורה

המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שנועדה לקבוע את נוסחו הסופי והאחיד, שנערכה סופית במאה העשירית, ולמנוע שינויים או טעויות, בתקופה שבה הפצת הכתובים הייתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי "סופרים".

מטרת המסורה הייתה לקבע את נוסח המקרא כפי שנמסר מדורי דורות, באמצעות ספירת מילים, צירופי מילים ותופעות שונות, שעברו במשך מאות שנות פעילותה. עיקר מטרתה ליצור נוסח אחיד שיהיה מקובל בכל קהילות ישראל.

בעלי המסורה המציאו את סימני הניקוד וטעמי המקרא, השתמשו בהם כדי לתאר את הדרך המדויקת של הקריאה בתורה, וצירפו הערות וחיבורים המסייעים לשמור על דיוק מסירת הנוסח. בעלי המסורה עדיין לא פיתחו חשיבה דקדוקית, אלא התרכזו בעיקר בתיעוד אופני הקריאה והנוסח, ולמעשה יצרו מעין "הקלטה" של נוסח התורה כפי שהיה בזמנם.

למעלה מצה (מצות)

מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ. המצה מכונה בתורה גם לחם עוני כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. את המצות ניתן לפגוש בתורה ובמקורות היהדות בכמה מופעים, אך שני המקומות המרכזיים הם חג הפסח (המכונה בתורה על שם המאכל: "חג המצות"), וכן בבית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים הבאים בתור קורבן מנחה.

למעלה מדיצ'י

בית מדיצ'י (איטלקית: Medici) הוא כינויה של שושלת סוחרים איטלקים אשר היוותה גורם רב השפעה באירופה החל במאה ה-13 וכלה במאה ה-17. במרוצת השנים מונו מקרב המשפחה שלושה אפיפיורים (ליאו העשירי, קלמנט השביעי וליאו האחד עשר) מספר שליטים של רפובליקת פירנצה (החשוב שבהם היה לורנצו המפואר פטרונם של כמה מיצירות האמנות המפורסמות ברנסאנס), ומאוחר יותר גם מספר בני אצולה צרפתיים ואנגליים.

כמו משפחות אחרות שהיו בעלות שליטה מרכזית על ערים באיטליה גם משפחת מדיצ'י תרמה סכומי כסף נכבדים לשלטון המקומי בפירנצה. המשפחה הצליחה להביא את פירנצה אל תחת שליטתם ובכך לאפשר סביבה לשגשוג של אמנות והומניזם. בכך למעשה המשפחה הובילה ללידתו של הרנסאנס האיטלקי, יחד עם משפחות גדולות ומשפיעות אחרות כמו משפחת ויסקונטי וספורזה ממילאנו, משפחת אסטה מפרארה, משפחת גונזגה ממנטואה ואחרות.למעלה

מנורה

מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת בבית המקדש היהודי. ברבות הימים הפכה להיות סמל ליהדות, וכיום היא הסמל הרשמי של מדינת ישראל, המוסד, תנועת בית"ר, התנועה לאיכות השלטון, ארגונים יהודיים רבים, ובתי כנסת.

צורתה של המנורה מתוארת בספר שמות (כה, לא-מ). שם מתואר כי המנורה כולה צריכה להיות מקשה אחת של זהב טהור שמשקלו כיכר, ובה יש עמוד מרכזי ממנו יוצאים ששה קנים, שלשה לכל צד. המנורה מעוטרת בגביעים, כפתורים ופרחים בכל אחד משבעת הקנים שבה. על פי המסורת מעשה המנורה הוראה למשה רבנו בהר סיני, בצורת מנורת אש, ועל פי צורה זו, ידע להכין את צורתה. התייחסות נוספת במקרא למנורה מופיעה בספר במדבר (במ' ח,ב-ד). ושם מסופר על המנורה לאחר שנעשתה כפי המראה שניתן למשה בהר סיני, ועל אהרן הכהן שנתמנה להדליק את המנורה שהוצבה באוהל מועד שבמשכן והאירה את המשכן.

למעלה משל הקדמוני

ראהאבן סהולה, יצחק

למעלה מטבעת מתכת

מתכות חרוטות כגון פלדה פליז או ארד המשמשות להטבעת איורים או אותיות על גבי עור.

(ראה גם ערכים חריטת עור , הבלטה)

למעלה מזוזה

לשון המקרא מזוזה היא כל אחת משתי דפנות הפתח (של הבית או החדר), בין הסף (החלק התחתון של הפתח) והמשקוף (החלק העליון שלו). כך למשל בסיפור יציאת מצרים, מתואר כי בני ישראל מרחו על שתי מזוזות ומשקוף בתיהם את דמו של שה קורבן פסח (שמות י"ב ז'), כדי לסמן למלאך המשחית לדלג מעל בתים אלו במכת בכורות שהייתה לאחר מכן. כיום משמשת המילה "מזוזה" לציון תשמיש קדושה שיהודים קובעים על משקוף (בלשון התנ"ך - על מזוזת) הכניסה וחדרי הבית.למעלה מדרש

ביהדות, דרשה או מדרש היא שיטה של פרשנות לפסוקים מן המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.

למעלה מקווה

מקווה, ביהדות, הוא מאגר של מים שאינם שאובים, שאדם יכול לטבול בהם כולו, כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים. בהלכה היהודית, במסגרת דיני טהרת המשפחה, נהוג שאישה לאחר נידתה וספירת שבעה ימים נקיים, טובלת במי מקווה ועוברת למעמד של טהורה, שבו היא מותרת לקיים יחסי אישות.

למעלה מיניאטורה

ציור קטן, פסלון תבנית מבנה או אות מקושטת בכתב יד, המהווה דגם מוקטן של המקור, ושומר על הפרופורציות (יחסי הגודל) המקוריים בקנה מידה. מיניאטורות משמשות לרוב לצורך המחשה חזותית כאשר לא ניתן להציג את המקור. מקור המילה מהמילה הלטינית, minium, שפרושה "עופרת אדומה" או "עופרת שני". הצבע האדום שימש לקישוט אותיות בספרים ובכתבים חשובים ולעיטור האותיות בציורים קטנים. ברבות השנים הורחב השימוש במילה מיניאטורה גם לתיאור תמונות קטנות, ולאחר מכן גם לפסלונים ולדגמים נוספים.למעלה

משנה

קובץ הלכות הכולל את התורה שבעל פה. ישנן דעות שונות מתי הוחל בניסוח המשנה, אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים, בתחילת המאה השלישית, על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.למעלה

משנה תורה

ספר הלכתי שכתב הרמב"ם. חיבור הלכתי זה נחשב ליצירה המסכמת והמקיפה ביותר של התורה שבעל פה.למעלה

מוּרים

(גם מָאוּרים) הם עם נוודים מחופיה הצפוניים של אפריקה, במקור ילידי מאוריטניה, אוכלוסייתם הורכבה בעיקר מברברים ומערבים, המורי מוצג בדרך כלל כאפריקאי מהאזור שמדרום לסהרה. במאה השמינית לספירה התאסלמו המורים והפכו לפנאטים מוסלמים. הם התפשטו דרום מערבה לתוך אפריקה וצפון מערבה לתוך חצי האי האיברי.

תחת הנהגתו של טארק בן זיאד חצו המורים את מיצרי גיברלטר (הקרויים על שמו של איבן זיאד ג'בל–טאריק) בשנת 711 והשתלטו בקלות על ממלכת הויזיגותים המתפוררת של רודריק. בשנת 732 הם התפשטו מעבר להרי הפירינאים ופלשו אל תוך גאליה שם הובסו בקרב טור על ידי קרל מרטל. בשנת 765 ייסד עבד א-רחמן הראשון את שושלת אומיאד בקורדובה. נסיכות זו הפכה תחת הנהגתו של עבד א-רחמן השלישי לח'ליפות קורדובה, שהייתה עשירה והתנהלו בה חיי תרבות פעילים. בשלהי המאה העשירית הסתכסך המושל אל מאנסור בשורה של מאבקים מרים עם הממלכות הנוצריות בצפון ספרד שם הייתה מלכתחילה ההתנגדות הרבה ביותר לשלטון המורי.

ערי הדרום, קורדובה, סביליה, טולדו, הפכו במהירות למרכזי התרבות העיקריים. אף על פי כן, להוציא תקופות קצרות, לא היה שלטון מרכזי אחד בספרד המוסלמית והכוח חולק בין מנהיגים מקומיים. ח'ליפות קורדובה נפלה ב-1031 והמורביטון השתלטו ב-1086 על ספרד המורית, שהייתה לאורך כל התקופה קשורה בשלטון עם מרוקו. שלטון האל-מורביטון נחלש בהדרגה וב-1174 הוחלף על ידי האל-מווחידון.

גלים אלו של הגירה הביאו לספרד אומנים מורים מיומנים, וחוואים שתרמו לשגשוג הארץ. רובם נרצחו או הוגלו עם הכיבוש מחדש של הממלכות הנוצריות הצפוניות, שהחל בסיפוח טולדו על ידי אלפונסו השישי, מלך ממלכת לאון וקסטיליה. הניצחון הנוצרי הגדול של נבאס דה טולוסה בשנת 1212 סלל את הדרך לנפילת המורים בספרד. קורדובה נפלה בידי פרדיננד השלישי מקסטיליה בשנת 1236 ועם התקדמות המאבקים נפלו מאחזי המורים אחד לאחר השני, עד שנותרה רק ממלכת גרנדה.

אך גם גרנדה נפלה בשנת 1492 בידי פרננדו השני מאראגון ואיזבלה מקסטיליה. מורים רבים נשארו בספרד אלו שנשארו נאמנים לאיסלאם נקראו "מודחארים" ואלו שבחרו להתנצר נקראו "מוריסקוס". הם הורשו להישאר בספרד אך היו תחת השגחה מתמדת. הם נרדפו על ידי פיליפה השני, התמרדו בשנת 1568 ולבסוף הושמדו ברובם באינקויזיציה. בשנת 1609 גורשו המוריסקוס הנותרים, ואגב כך חוסלה בהדרגה תרבות המורים בספרד, שתרומתה המשמעותית לתרבות המערב-אירופאית אינה ניתנת לשיעור.למעלה

מרוקו

עור עיזים מעובד על ידי מעבד על בסיס ירק. עור מרוקו נחשב לעמיד וגמיש במיוחד. , בעל מרקם נהדר וחזק יחסית. עור מרוקו הוא חומר נפלא לכריכות ספרים.

למעלה נייר עשוי לפי תבנית

נייר עשוי מדפים נפרדים המיוצרים בתבנית. נייר זה מאופיין על ידי טשטוש טבעי של הקצוות. לניירות המיוצרים בעבודת-יד יש ארבעה קצוות 'דאקל' (מטושטשים) ולנייר המיוצר בתבנית יש שני קצוות.

למעלה מודג'אר

השם שניתן למוּרים ולילידי אנדלוסיה המוסלמים שנותרו בחצי האי האיברי לאחר הרקונקיסטה (הכיבוש מחדש) הנוצרית אך שימרו את דתם ולא הומרו לנצרות. המושג משמש לתיאור סגנון אדריכלות וקישוט איבריים, במיוחד בארגון וקסטיליה שהושפעו ביותר מהאמנות והסגנון המוּרי.

הסגנון המוג'דארי שהוא צירוף של טכניקות ודרכים להבנת אדריכלות, נובע מהמפגש של התרבויות המוסלמית, היהודית והנוצרית. המוג'דאר שימש כסגנון האדריכלות במאה ה-12 בחצי האי האיברי.

למעלה אור צפוני

אור הנובע מכיוון צפון בחציו הצפוני של כדור הארץ ונחשב לבעל פיזור ואיכות שווים.

למעלה דפוס אופסט

דפוס אופסט הוא שיטת הדפסה מודרנית. שיטה זו מבוססת על יצירת דמות, שהיא תמונה של הדף המודפס, על לוח אלומיניום דק. הלוח מורכב על גליל במכונת הדפוס. מכונת הדפוס מצמידה גליל עם צבע דפוס אל הלוח, הלוח מוצמד אל הבלנקט שמוצמד אל הנייר, וכתוצאה מהמגע מועבר חלק מהצבע אל הנייר. דפוס אופסט הוא פיתוח ושיפור של הדפס אבן.

למעלה שקיפות (Opacity)

תכונת קלף או נייר הקובעת את שקיפות כתב היד או ההדפסה מגב הדף. נייר שחור הוא 100% אטום, בזמן שכוס זכוכית שקופה לגמרי.

למעלה חמצון חיזור

תגובה כימית שבה משתנה דרגת החמצון של המגיבים. באופן פשטני ניתן לומר שזו תגובה בה עוברים אלקטרונים מחומר אחד לאחר. תיאור זה נכון עבור רוב התגובות, אך קיימות תגובות חמצון-חיזור שבהן לא עובר אלקטרון בין החומרים, אלא רק דרגת החמצון משתנה. תגובות חמצון חיזור הן נפוצות מאוד בטבע, ומהוות את הבסיס לאלקטרוכימיה. לדוגמה, תגובות חמצון-חיזור מוכרות ושכיחות הן שריפת הסוכרים בגוף, החלדה של ברזל, והתגובה המתרחשת בתוך מצבר.

למעלה פליאוגרפיה

פליאוגרפיה (מהמילה היוונית γράφειν παλαιός, גרפין פאליאוס, גרפין - לכתוב, פאליאוס - עתיק), היא ענף במדע הארכיאולוגיה העוסק במחקר של כתבי-יד מהעת העתיקה וימי הביניים, ללא קשר לשפת כתב היד.

(ראה גם ערך קודיקולוגיה)

למעלה פרשה

חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשיות, ובכל שבת נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן לפי סדרן. הפרשה הנקראת בשבוע מסוים היא פרשת השבוע.למעלה

קלף

יריעה העשויה עור בהמה מעובד, ומשמשת לכתיבה. בעבר הרחוק, לפני המצאת הנייר, שימש הקלף כחומר הנפוץ לכתיבת כתבים ומגילות. יתרונו של הקלף הוא עמידותו לאורך שנים. מצויות בידינו מגילות קלף שנכתבו לפני כאלפיים שנה.

(ראה גם ערך נייר קלף צמחי, נייר קלף )

לחץ כאן לתיאור הייצור של הכנת הקלף.

למעלה פרוכת

פרוכת היא המסך (וילון או צעיף מפואר) שמבדיל בין הקודש לבין קודש הקודשים במשכן (שמות כ"ו 33). היא עשויה מ"תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מושזר מעשה חושב" (שם 31). בעת מסע בני ישראל שימשה הפרוכת לכיסוי הארון (במדבר ד' 5). ארון הקודש בבית הכנסת, שהוא מקומם של ספרי התורה, נחשב מקביל לארון הקודש שבקודש הקודשים בבית המקדש, ויש לו פרוכת התלויה לפני הדלתות המגוננות על הספרים.

הפרוכת שמפרידה בין המקום הקדוש (=בית הכנסת עצמו) לבין ספרי התורה שבארון, הייתה חוליה מקשרת בין בית הכנסת לבית המקדש בצורתה, בקישוטיה ובתפקודה. בדרך כלל עשויה הפרוכת מאריג יקר (קטיפה או משי וכיוצא בזה) ומקושטת ברקמה. נהוג לרקום עליה סמלים כמו מגן דוד, פרחים, פירות, כתר (=תפארת התורה) אריות יהודה (=המלכות), עמודים כמו יכין ובועז (=שער הכניסה למקדש), אריות מכונפים, חיות מיתולוגיות (=צבא המלאכים), וכן כתובות הקדשה.

למעלה פרק חלק

פרק זה בתלמוד הבבלי הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו במשנה ובתלמוד הירושלמי פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל. בתלמוד הבבלי הפרק נודע כפרק מרובה אגדות עוסקות בעולם הבא, תחיית המתים ועיקרי דת נוספים. אין הלכות בפרק,למעט דף או שניים העוסקים בדיני עיר הנידחת. בהקדמה לפירושו לפרק זה במשנה מציג הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים שלו.למעלה

חומציות (pH)

מדד לרמת חומציות של תמיסה, המתבסס על ריכוזם של יוני הידרוניום בתמיסה. את המושג הציג לראשונה הכימאי הדני סרן סרנסן בשנת 1901.

למעלה פיוט (פיוטים)

כינוי המקובל לשיר קודש עברי. במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. המילה "פיוט" מקורה בשורש היווני ποιητής (יצירה), ממנו נגזרת גם המילה "פואטיקה".

בשירת ימי הביניים אנו מוצאים כללים ברורים ואחידים, קישוטים קבועים החוזרים על עצמם. ככול שהשיר ירבה בקישוטים, כן יגדל יופיו (וכן לגבי הפיוטים הדומים בחוקים ובכללים לשירת ימי הביניים). המבנה של השיר בעל כללים ברורים וידועים, ועל הפייטן לשמור בקפדנות על כללים אלה. הכללים של שירת ימי הביניים הושפעו ונלקחו מהשירה הערבית, שהייתה בשיא פריחתה בתור הזהב..

למעלה פלסטר פריז

פלסטר פריז מבוסס על המי-הידראט של גופרת הסידן. החומר נוצר על ידי חימום גבס לטמפרטורה של 150 מעלות צלזיוס. מקורו של השם הוא משקע גדול של גבס גדול בגבעת מונמארטר (Montmartre) בפריז. כאשר אבקת הגבס היבשה מעורבבת עם מים, החומר נהפך לגבס שבתחילתו הוא בעל טקסטורה של בצק ולבסוף הוא נהפך לחומר נוקשה.

למעלה חירור

סידרת חורים המסודרים במאונך, בכל אחד מצידי הקלף המשמשים על ידי הסופר לסימון קוים אופקיים כדי לשמש עזר לכתיבתו. אם כי לעיתים קרובות חורים אלו נחתכו עוד לפני כריכת כתב היד, אם חורים אלו נשארו במקור, הם משוחזרים בפקסימיליות שלנו.למעלה טיוטה

הדפסת מבחן במטרה לבדוק את דיוק הצבע בפקסימיליה. עד ארבעה טיוטות מיוצרות עד אשר לפני הדף מאושר להדפסה הסופית.

למעלה פרובאנס

אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. האזור נמצא דרומית לחבל בורגונדי וגובל בים התיכון מדרום ובאיטליה ממזרח. האזור כולל באורח מסורתי את הנפות (départements) ואר, ווקלוז, בוש-דו-רון, וכן חלקים מנפות אלפ-מאריטים ואלפ-דה-אוט-פרובאנס. פרובאנס התפרסמה בין השאר באתריה ההיסטוריים והתיירותיים, במטבח הפרובנסאלי הייחודי וביינותיה המשובחים.למעלה

תהלים

הספר הראשון הפותח את חלק הכתובים בתנ"ך. בניגוד לרוב ספרי התנ"ך, ספר תהילים שמו משקף את תוכנו - כולו מלא בתהילות לא-לוהים, שירה והבעת רגשות. זהו הספר הארוך ביותר מבין ספרי התנ"ך.

למעלה פורים

חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל (למען הדיוק: יום הודאה), שנחגג ברוב המקומות בי"ד באדר (פורים דפרזים), ובירושלים וערים נוספות בט"ו באדר (שושן פורים), לזכר הצלתם הפלאית של היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שתוכנן על ידי המן. חג זה מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בחגיגתו. החג נקרא על שם ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים, אותו יום שבו לבסוף התהפך הגלגל, ("ונהפוך הוא") והיהודים הם שהרגו באויביהם.

למעלה

קונטרס

קבוצת הדפים המקופלים יחדיו כהכנה לתהליך הכריכה. בתהליך המודרני של כריכת ספרים, דף נייר גדול מקופל על ידי מכונה מספר פעמים כדי ליצור את הקונטרס. לכל הקונטרסים ישנו אותו מספר עמודים (בכפולות שוות של ארבע) למשל 4, 8, 16 או 32. אך בייצור כתבי יד, לסופרים לא היו מגבלות מכאניות כאלו ולכן הם חתכו את נייר הקלף לגודל של עמוד לפני שהם התחילו לכתוב עליו. לכן הם יכלו להכין קונטרסים גדולים של 12 או 20 עמודים או כל כפולה אחרת של 4. הם לעתים קרובות אפילו הכניסו 2 עמודים לקונטרס כדי לתקן השמטות או להוסיף לטקסט ולכן נוצרו קונטרסים של 6, 10 או 18 עמודים. בהכנת הפקסימיליות שלנו אנו משמרים בזהירות רבה את מבנה הקונטרס המקורי על ידי חיתוך נפרד של אחד מהדפים (היוצרים ארבעה עמודים כל אחד) ומחברים אותם בעבודת יד באותו הסדר כפי שהם מסודרים במקור. משום שאנחנו לא מקפלים מדף גדול לקיפולים קטנים יותר, כך גם אין לנו אילוצים המגבילים אותנו בשחזור הקונטרס.

למעלה רד"ק

ר' דוד קמחי - רד"ק - מדקדק ומפרש מקרא; נולד בנרבונא בצרפת בשנת 1160 ומת שם בשנת 1235. היה בנו הצעיר של ר' יוסף קמחי. בעל 'ספר יוחסין' כתב עליו "אם אין קמח אין תורה", כלומר: כי בלי פירוש קמחי אין לימוד תורה.

רד"ק הרחיב את ידיעת לשון הקדש ופרש את המקרא לפי הדקדוק. ספריו נתקבלו על ידי חכמי היהודים, וגם חכמי הנוצרים תרגמו כמה מספריו לרומית. רמב"ן בפירושו מזכירו. היה בקי בתלמוד ובספרות הרבנים, ובייחוד שקד על ספרי הרמב"ם. רד"ק לא המציא מילים, אלא שאב מן החכמים שקדמו לו, ובפרט מחיוג, אבן גנאח ואביו. הוא ניסח את דבריהם בשפה ברורה וצחה עד שכל קורא יבין אותם היטב, גם סדרם בסדר נכון.

למעלה רדקליף קמרה (Radcliffe Camera)

ה-רדקליף קמרה הוא בניין מעוגל באוקספורד, אנגליה שנבנה על ידי ג'יימס גיבס בין השנים 1737 ו-1749 כדי לשכן את ספריית רדקליף. הבניין מומן על ידי ג'ון רדקליף, שנפטר בשנת 1714. לאחר שספריית המדע של רדקליף עברה לבניין אחר, רדקליף קמרה נהפך לחדר הקריאה של הספריה הבוליאנית. כיום מכילה הספרייה במקום ספרים מהאוסף האנגלי וספרים היסטוריים.

למעלה רש"י

רבי שלמה יצחקי (רש"י, 22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105), חכם יהודי צרפתי, מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, ואחד מגדולי חכמי ישראל בכל תקופת הראשונים.

רש"י נולד בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת 1040 [1], ונפטר בשנת 1105. ההערצה הרבה של יהודי אירופה לרש"י יצרה סביבו אגדות רבות, אולם מעט ידוע על תקופת ילדותו. רש"י מעיד באחד מפירושיו למסכת עבודה זרה (פרק חמישי) שאביו היה מלומד גדול, בניגוד לדעה הנפוצה. גם דודו, רבי שמעון הזקן, למד תורה מפי רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז.

לרש"י נולדו שלוש בנות. הבכורה שבהן, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל ומהם נולדו ארבעה נכדים: שמואל הוא הרשב"ם, יעקב הוא רבנו תם מבעלי התוספות, הריב"ם, ושלמה שנפטר בצעירותו. ליוכבד ובעלה נולדה בת שהייתה נשואה לרבי שמואל בן רבי שמחה מחבר מחזור ויטרי, והיא אמו של רבי יצחק הזקן מבעלי התוספות. בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לרבי יהודה בר נתן (ריב"ן) ולהם נולד רבי יום-טוב. בתו השלישית נקראה רחל, ומלבד שנישאה לתלמיד חכם בשם רבנו אפרים, לא ידוע עליה דבר.

רש"י למד בישיבות מגנצא (מיינץ) וורמיזא (וורמס) שבאשכנז מגיל 20 עד הגיעו לגיל 30, ושם עוצב עולמו הרוחני. במקביל היה עליו לפרנס את אשתו ובנותיו. באותם ימים הוא לא היה אמיד כלל. הוא למד אצל רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי סג"ל ורבי יצחק בן יהודה - שלושתם מתלמידי רבנו גרשום.

בתום לימודיו חזר רש"י לטרוייש והשתלב מיד בחיי החברה היהודית. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקידו זה. על פי הידע הרב שהוא מפגין בנוגע לגידול גפנים וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, היו ששיערו שהתפרנס מגידול כרמים או ממסחר ביין, אך לדברי הרב חיים סולובייצ'יק האקלים באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין, ואם כן לא ברור במה עסק. רש"י ייסד ישיבה בטרוייש אך גם ממנה לא קיבל שכר.

שנותיו האחרונות היו בתקופת הרדיפות הגדולות של מסעי הצלב. הוא נפטר ביום חמישי כ"ט בתמוז בשנת ד'תתס"ה (1105 לספירה). מקום קבורתו נשכח במשך הדורות.

מדרשי אגדה רבים סופרו על חייו ופטירתו. אחד מהם מספר שכאשר עסק בפירושו למסכת מכות, הגיע לדף י"ט, והספיק לכתוב את המילה "טהור" ואז יצאה נשמתו בטהרה. עוד אגדה מספרת שבשעת פטירתו יצאה בת קול ואמרה: "עתידים כל ישראל להיות בניך".

למעלה רישום המוח (Register)

תמונה מודפסת היא טעות אופטית. באופן עקרוני כל תמונה מורכבת מארבעה צבעים: ציאן (גוון בין כחול לירוק) אדום-ארגמן, צהוב ושחור. צבעים אלו מוכרים כ 'CMYK' ( אם כי אנו משתמשים בכעשרה צבעים שונים). אם תביט בתמונה זכוכית מגדלת תוכל להבחין בנקודות צבע בעלות גודל שונה על רקע לבן. נקודות אלו ממוקמות במקום שכאשר אנו מביטים בהם המוח מתרגם את אותן נקודות לתמונה צבע מלאה. אם אחד מהצבעים ממוקם מחוץ לרישום המוח (Out of register) נוצר הרושם שהתמונה מטושטשת והצבעים ייראו מוזרים. אפשר להוסיף לתמונה צבע טיפה בקצה וזה יוצר את הרושם שחלק מהתמונה מודפס מחוץ לשולי התמונה.

(ראה גם ערך הפרדת צבע )

למעלה הרפיה (Relax)

תהליך שחרור תפירת כתב היד והסרת דבק מוצק מגב הספר כך שאפשר יהיה לפתוח את דפי הספר באופן שטוח בזווית אידיאלית של 180 מעלות. שיטה זו מקלה על הצילום ומאפשרת תצלום שטוח ונטול עיוות של הדפים וללא גרימת נזק לכתב היד.

למעלה רנסאנס

רנסאנס (Renaissance, בצרפתית "לידה מחדש") הייתה תנועת תחייה תרבותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים, והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה. התנועה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד למאה ה-17 (לחילופין יש הרואים אותה מהמאה ה-15 ועד למאה ה-18). התנועה כללה את תחייתם של טקסטים מהעת הקלאסית (תקופת יוון ורומא העתיקות), עליית הפטרונות מצד האפיפיורות והאצולה, התפתחות טכניקות חדשות באמנות (לדוגמה טכניקת הפרספקטיבה בציור) התקדמות רבה בתחומי המדע, ועוד. לרנסאנס הייתה השפעה רבה כמעט על כל תחומי החיים אך היא ידועה בעיקר בשל השפעתה על עולם האמנות שבאה לידי ביטוי בתרומות של אנשי אשכולות כמו לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו, שהיו המקור למונח "איש רנסאנס".

ישנו קונצנזוס כללי, למרות שהוא אף פעם לא הוכח כנכון, שהרנסאנס החל בעיר פירנצה במאה ה-14. תיאוריות מגוונות הוצעו במהלך ההיסטוריה על מנת להסביר את מקורה של התנועה ואת מאפייניה, והן מתמקדות בעיקר בתנאים החברתיים והאזרחיים שהיו מיוחדים לפירנצה באותה התקופה וכן למבנה הפוליטי המיוחד שלה, שכלל את הפטרונות של המשפחה השולטת בעיר, משפחת מדיצ'י.

קיימת היסטוריוגרפיה ענפה על תקופת הרנסאנס, אולם ההיסטוריונים חלוקים בדעתם לגבי השאלה האם היא היוותה התקדמות תרבותית מימי הביניים או שמא היא הייתה פשוט תקופת פסימיות ונוסטלגיה לעידן הקלאסי. בעוד שהיסטוריונים מהמאה ה-19 נטו להדגיש את העובדה שהרנסאנס ייצג התנתקות גמורה מדרך המחשבה וההתנהגות של ימי הביניים, היסטוריונים מודרניים יותר דווקא נוטים להדגיש את ההמשכיות שבין שתי התקופות. כיום לא נהוג להכריז על עידן זה או אחר כ-"טוב יותר" או "גרוע יותר", ולכן חוקרים מסוימים קוראים לוויתור על המונח "רנסאנס".למעלה

ראש השנה

חג יהודי המציין את תחילת השנה העברית. נחשב ליום המלכת ה' על האנושות, וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה, ומציין את תחילת עשרת ימי תשובה. החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא שמיעת תקיעה בשופר. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו. המונח "ראש השנה" מוזכר אמנם בספר יחזקאל, אולם לא במובנו העכשווי. מקור הביטוי "ראש השנה" במשמעות היום הראשון בשנה הוא המשנה.

למעלה רות', ססיל

היסטוריון יהודי מפורסם ומומחה בעל שם באומנות יהודית. נולד בלונדון ב-1899 ולמד באוניברסיטת אוקספורד. בתחילה הוא התמחה כהיסטוריון כללי עם עניין באיטליה. לאחר זמן רות' התחיל להתרכז בנושאים יהודיים, ראשית כעיתונאי עצמאי ומרצה ולאחר מכן כאיש אקדמיה באוניברסיטת אוקספורד ( 1939 ל1964).

לאחר פרישתו מאוקספורד הוא עלה ארצה והשתקע בירושלים ושימש כמרצה אורח באוניברסיטת קולומביה, קוינס קולג' באוניברסיטת העיר ניו יורק, המכללה לנשים ע"ש שטרן, ישיבה יוניברסיטי ואוניברסיטת בר אילן.

הוא היה מחבר פורה מאוד שחיבר למעלה מ-600 ספרים ומאמרים שחלקם תורגם לשפות רבות. יצירותיו הנודעות כוללות:

  • The House of Nasi (two volumes, of which Dona Gracia is the first),
  • A Short History of the Jewish People,
  • The Jewish Contribution to Civilization and
  • The Standard Jewish Encyclopaedia.

משנת 1966 עד למותו בירושלים ב-1970 הוא שימש כעורכה הראשי של ה- Encyclopaedia Judaica.

למעלה סנהדרין

כינוי לבית דין של שבעים ואחד דיינים (ויש גורסים: שבעים דיינים), או לבית דין של עשרים ושלושה דיינים, שפעלו בעם ישראל עד שנת 425 לערך. בכללי פעולתה עוסקת מסכת סנהדרין. קור המילה ביוונית: συνέδριον ("סינדריון"), מילה שפירושה "מועצה" או "מקום כינוס" (מילולית: ישיבה ביחד). כך נקראו מועצות ובתי דין שפעלו בשווקים של ערי יוון העתיקה. המילה התקבלה בלשון חז"ל שהושפעה מהלשון היוונית, ומבחינה דקדוקית נוקטים לגביה לשון נקבה ("הסנהדרין יושבת", "הסנהדרין דנה" וכדומה).

למעלה פרס סיטוניאן

פרס סיטוניאן מוענק מידי שנה מאז שנת 1750 על ידי אוניברסיטת קמבריג' לשיר באנגלית המושר על נושא קדוש. הזוכה בשלוש השנים הראשונות היה סמָרְטְ למרות מחלתו ב פאמברוק - בית החולים לחולי נפש (העתיק ביותר בעולם) בשנת 1751, כאשר מחלתו לבשה צורה תפילה ללא הרף. סמָרְטְ קיבל הערכה רבה בזכות הצלחתו – דבר שאפשר לו לשרוד בפאמברוק, קמבריג', וזאת למרות חולשתו לפונדקים, הלחץ מצד נושיו, ואפילו התגלית המרעישה שהוא נשא אישה. חברותו הוארכה בשנת 1754 בתנאי שהוא יכתוב למען השגת הפרס.

למעלה חלק

ראה קונטרס

למעלה סדר (ליל הסדר)

ליל הסדר הוא הלילה הראשון של חג הפסח, שבו מתכנסים היהודים, בדרך כלל במסגרת משפחתית אך גם במסגרות אחרות, לקריאת ההגדה של פסח (שבה מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים). בקרב יהודי גאורגיה ליל הסדר נקרא "הגדה". הכינוס משמש גם לקיום המצוות נלוות: שתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור וחרוסת, אכילת סעודת החג, אכילת האפיקומן (אשר יש הנוהגים "לגנוב" אותו) ועוד. יהודי חו"ל חוגגים את ליל הסדר פעם נוספת, בלילה השני של פסח, כמנהגם לחוג כל חג יומיים.

נהגו בקהילות ישראל להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח", כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו.

למעלה סליחות

שם כולל למגוון קטעי תפילה ופיוטים שיש בהם מוטיבים של הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה, הנאמרים בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה וגם, לפי כמה מנהגים, בעשרה בטבת, בתענית אסתר, בי"ז בתמוז ובימי שני, חמישי ושני הראשונים שאחרי ראש חודש מרחשוון ואייר. בעיקר חוזרת בהם הבקשה לסליחה ולמחילה. בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית, לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה. סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את עקדת יצחק ומכונים משום כך "עקדות". השימוש במילה "סליחות" סתם מכוון אל הסליחות באלול ובעשרת ימי תשובה.

למעלה ספרדי (ספרדים)

מונח בעברית, שמשמעותו היא "יליד ספרד", יהדות התפוצה הספרדית והפורטוגזית. לאחר גירושם במאה החמש עשרה, יהודי חצי האי האיברי השתקעו בארצות סביב הים התיכון, בארצות הבלקן, באירופה המערבית, ובאמריקה הצפונית והדרומית. יהודי ספרדי הם בעלי מבטא עברי שונה מיהודי אשכנז. כמו כן ישנם הבדלים במנהגים ובתפלות בין שתי התפוצות.

(ראה גם ערך אשכנזי)

למעלה שמונה פרקים להרמב"ם

שם שמכונה הקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות של המשנה, הקדמה שמחולקת לשמונה פרקים. כהכנה למסכת אבות העוסקת בתיקון המידות ובהוראות חז"ל לחיי תורה, דרך ארץ, מוסר והנהגות ישרות, המהווים בעצם את תורת הנפש, מנתח הרמב"ם בהקדמתו עניינים שונים הנוגעים לנפש האדם, מהותו כיציר הבורא וכבוחר חופשי ומחויבותו לצו הבורא לימוד תורתו וקיום מצוותיו.למעלה

סיסרא

שר צבאו של יבין מלך חצור (שופטים ד', ב'), שפיקד על צבא עמו הכנעני (שכלל 900 רכב ברזל) במלחמה שהתנהלה נגד אחדים משבטי ישראל - שאותם הנהיגו ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה. זירת הקרבות הייתה בעמק יזרעאל. צבא סיסרא הפסיד, וסיסרא נמלט עייף מזירת הקרב והגיע אל אוהלה של יעל אשת חבר הקיני. היא השקתה אותו בחלב (על אף שביקש מים) עד שנרדם, וכשישן תקעה ברקתו את יתד האוהל, והרגתו.

למעלה האינקוויזיציה הספרדית

מוסד ספרדי שנוסד בידי המלכים הקתוליים על מנת לשמור על האורתודוקסיה הקתולית, להילחם במינות ולשמור על טוהרה המוסרי של הקהילה הנוצרית בספרד. האינקוויזיציה הספרדית נבדלה מהאינקוויזיציה האפיפיורית בכך שהייתה כפופה למלך, ולא לכנסייה, ובכך שימשה למעשה זרוע של המדינה. כמוסד כנסייתי הוגבלה סמכותה של האינקוויזיציה לנוצרים בלבד, אולם כיוון שלאורך רוב ההיסטוריה של ספרד בעת החדשה לא שררה בה חירות דתית, התפרשה סמכותה של האינקוויזיציה על כלל תושבי הממלכה.

אינקוויזיציה הספרדית נוסדה בשנת 1478, לאור סיומה הצפוי של הרקונקיסטה. בתקופה זו היו בספרד יהודים רבים, וכן מוסלמים, שרובם חיו באנדלוסיה, וצפויים היו להיכנס תחת השפעת הכתר הספרדי. היהודים והמוסלמים לא היו, כאמור, תחת סמכותה של האינקוויזיציה, כיוון שסמכותה הוגבלה לנוצרים בלבד, אך נראה שהיה חשש גדול מפני השפעותיהם המזיקות של הכופרים, כמו גם מחוסר הנאמנות לנצרות של המומרים החדשים.

לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 לא נותרו עוד יהודים בספרד באופן רשמי, וכל גילוי של יהדות הפך להיות עניינה של האינקוויזיציה, מכיוון שגילוי זה חייב היה להיות מעשהו של מומר המנסה לשוב ליהדותו. בתחילת המאה ה-16 הגיעה הרפורמציה הפרוטסטנטית לשטחי הקיסרות והאסלאם הוצא אל מחוץ לחוק בספרד, כך שידיה של האינקוויזיציה היו מלאות עבודה. מצב זה נמשך אל תוך המאה ה-17, אך בשנת 1609 גורשו המומרים ממוצא מוסלמי אל מחוץ לספרד, ולקראת השליש האחרון של המאה גוועו מלחמות הדת, והאינקוויזיציה הלכה ושקעה עד ביטולה הרשמי ב1834.

למעלה כסף שטרלינג

כסף שטרלינג הוא סגסוגת של כסף המכילה 92.5% כסף טהור ו7.5% מתכות אחרות (נחושת בדרך כלל). המינימום של הטוהר המילסימאלי (millesimal fineness) הוא 925. המונח " כסף שטרלינג ", ביחס אל הדרגה ה-925. של כסף, הופיע לראשונה באנגליה במאה ה-13.

(ראה גם ערך חתימה בחותמת איכות

למעלה זמש

הזמש מיוצר מהחלק הפנימי של עור החיה (ובדרך כלל מעור פרה). מפני שזמש לא עשוי מהרובד החיצוני הקשה יותר, הוא אמנם פחות עמיד מעור רגיל אך רך יותר.

למעלה טלית

תשמיש קדושה יהודי, בגד עליון העשוי מצמר או מפשתן, צורתו מלבנית, ובארבע פינותיו שזורים ציציות. את הטלית לובשים הגברים בזמן התפילה בבית הכנסת בעיקר בזמן תפילת שחרית, כדי לקיים בה את מצוות ציצית.

הטלית נעשית מצמר או מפשתן. הטעם לכך הוא שרק מינים אלו חייבים בציצית מן התורה. כיום מקובל לעשות טליתות בעיקר מצמר, ויש העושים טליתות ממשי או מחומרים אחרים. מתעטפים בה בעיקר בעת תפילת שחרית.למעלה

תלמוד

תלמוד (ידוע גם בשם הארמי גמרא) הוא חיבור קולקטיבי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה (המאה ה-2). הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות.למעלה

תרגום (ברבים: תרגומים)

השפה הארמית החלה להתפשט בעולם העתיק כשפה רשמית (כתיבת מסמכים ממשלתיים ובינלאומיים) כבר בזמן גלות בבל. ניתן לראות חדירה מסיבית שלה לעברית בעיקר בימי בית שני, כך למשל כתבו עזרא ונחמיה חלקים מחיבורם בשפה זו.

תרגומים של המקרא לארמית קיימים על-פי המסורת (בבלי מגילה ג, א; ירושלמי מגילה ד, א; בבלי נדרים לז, ב) סמוך לימי שיבת ציון מגלות בבל.

במגילה ג, א ובנדרים מצוטט הפסוק מנחמיה ח, ח: "ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש", ומסבירה הגמרא ש"מפורש" זה תרגום. מכאן שעל פי הגמרא כבר בימי שיבת ציון היה צורך בתרגום הכתוב. ישנן גם הלכות הנוגעות לתרגום במסכת מגילה. במסכת קידושין מט, א כתוב: "המתרגם פסוק כצורתו – בדאי, והמוסיף – מחרף ומגדף". שם מובא גם הפסוק משמות כד, י: "ויראו את אלהי ישראל", והגמרא אומרת שהמתרגם 'וחזו ית אלהא דישראל' – מחרף; והמתרגם 'וחזו ית מלאכא דאלהא דישראל' – בדאי. ואם כן איך צריך לתרגם? 'וחזו ית יקרא דאלהא דישראל'. כאן הגמרא רומזת שיש צורך לקבוע כללים לתרגום.

בתקופת התנאים נקבע מטבע של תרגום והועלה על הכתב. במגילה (שם) נאמר שאונקלוס הַגֵּר חיבר את התרגום הארמי לתורה, אולם התרגום שבידינו הוא תוצרת של העריכה הבבלית של התרגום שנכתב בארץ ישראל.למעלה

תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג, גברים ולא נשים. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין כל היום, אך בימינו נהוג להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית, ולעתים בתפילת מנחה בימי צום.

התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש". התפילין מכילות פסוקים שבהם שמותיו של אלוהים, ולכן ההלכה מחייבת לשומרן מריחות רעים ולכלוך. חובה זאת הביאה לנוהג לפיו לא מחנכים ילדים להנחת תפילין אלא מתחילים להניח תפילין בגיל בר מצווה, בניגוד למצוות אחרות בהן מחנכים ילדים לקיימן מגיל צעיר. בכך הפכו התפילין לאחד הסמלים של בר המצווה.

למעלה תורה

התורה (או תורה שבכתב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, וקרויים גם "חמישה חומשי תורה":

לפי המסורת היהודית, התורה ניתנה למשה מפי אלוהים "כסופר המעתיק מספר קדמון" פרט לשמונת הפסוקים אחרונים, אודותם חלוקות הדעות של חז"ל מי כתבם, משה בעצמו או יהושע בן נון. הפסוקים הללו מספרים אודות מותו של משה, ולכן ייתכן כי יהושע כתבם אודות משה לאחר מותו (כדעת רבי יהודה), או שמשה כתבם לפני מותו, בדמע, על העתיד להתרחש (כדעת רבי שמעון).

התורה היא הבסיס ל דרך החיים היהודי של קיום מצוות הנכללות בתרי"ג מצוות, כפי שעוצבו על ידי חז"ל..

למעלה חשיפות

נייר או לוח שמשטחו לא עוּבּד על ידי אפליקציה של פיגמנטים וחומרי הדבקה במטרה לשפר את גימור ההדפסה, הצבע, הכהות או חלקלקוּת הדף. נייר מצופה נוטה להיות בעל תחושה סטרילית ולכן הוא לא מתאים לשימוש כחיקוי לנייר קלף או קלף בתהליך יצור הפקסימיליה.

למעלה נייר קלף צמחי

נייר המיוצר על ידי העברת דף נייר גולמי דרך מספר תהליכים כימיים שבסופם נוצר נייר נוקשה במיוחד וחלק בעל תכונות דומות לזה של קלף מעור בעלי חיים.

(ראה גם ערך קלף, נייר קלף )

למעלה קלף

קלף הוא יריעה העשויה עור בהמה מעובד, ומשמשת לכתיבה. בעבר הרחוק, לפני המצאת הנייר, שימש הקלף כחומר הנפוץ לכתיבת כתבים ומגילות. יתרונו של הקלף הוא עמידותו לאורך שנים. מצויות בידינו מגילות קלף שנכתבו לפני כאלפיים שנה.

הקלף הוא אחת משתי השכבות של עור הבהמה והוא השכבה החיצונית של הגוויל. השכבה הנוספת נקראת דוכסוסטוס שהוא השכבה הפנימית של הגוויל. היום נהוג לקלף את שכבת הדוכסוסטוס ולהותיר את הקלף בלבד. עיבוד שתי השכבות יחד (מקובל במסורת יהודי תימן) יוצר יריעות המכונות גוויל.

(ראה גם ערך נייר קלף , נייר קלף צמחי )

למעלה ווקאליזה

האלפבית שיצא מאזור ארץ ישראל-סוריה היא אב הטיפוס לכל שיטות האלפבית האלפבתים השמיות המערביות. הכתב עוצב כך שאפשר יהיה לסמן בו עיצורים בלבד כך שעל הקורא להבין את המילה מהקשרה. למשל המילה 'מהר' יכולה להיות 'מַהֵר' או 'מֹהַר'. בשלב יחסית מוקדם, הקריאה נעשתה קלה יותר על ידי שימוש נוסף בכמה עיצורים כדי לסמן ווקאלים היכן שהייתה יכולה להיווצר אי הבנה לגבי המלה. כאשר היוונים אימצו את האלפבית השמי, הם שימרו אותיות מסוימות שלא היה להם צורך בהם כעיצורים והעניקו להם ערכים חדשים כאותיות ווקאליות. האות 'ע' שבתחילה סומנה כעיגול 'O' נהפכה לאות הרומאית-יוונית 'o'. האלפבית העברי בתוספת מספר העיצורים המתנהגים כצופן לווקאלים (א\ה\ו\י) הוא עדיין מדויק ב-99%, ולכן רוב העברית המודרנית נכתבת ללא צורך בניקוד. שיטת הניקוד הומצאה ושוכללה בימי הביניים המוקדמים כדי לשמר את מסורת הביטוי של התנ"ך והתפילה. שיטה זו משתמשת בניקוד העברי כדי לעזור לכל מי שהידע שלו בעברית בלתי-מספק כדי לבטא את המילים בצורה הנכונה.

(ראה גם ערך טעמי המקרא , מסורה)

למעלה יידיש \ אידיש

יידיש (או אידיש), שפירושה במקור: "יהודית", היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות, ונכתבת באותיות האלפבית העברי. מקורו של השם "יידיש" הוא בחוגי הבונד שראו בה מגדיר של הזהות היהודית, בספרות ההלכה נקראת שפה זו בדרך כלל בשם "ז'רגון", "לשון אשכנז" או "לשון המדוברת אצלנו". מאז תחילת ההגירה היהודית לתחומי גרמניה במאה התשיעית, שימשה היידיש כשפתם העיקרית ולפעמים היחידה של היהודים האשכנזים. בעקבות המהפכה הציונית בסוף המאה ה-19 ומלחמת השפות של אליעזר בן יהודה הפכה היידיש להיות סמל לגלותיות, והשפה בישראל הוחלפה בעברית. היידיש משמשת כיום בעדה החרדית ובעיקר אצל חסידים בכל העולם כשפה העיקרית ואצל חלק ניכר מהם כשפה היחידה לשימוש יומיומי. קיימת גם סוגת עיתונות יידית רחבת היקף בקהילות החרדיות בישראל וברחבי העולם. כמו כן השפה עדיין מדוברת כשפה שנייה בקרב בני עדות אשכנז (בעיקר המבוגרים) ובקרב חלק מיוצאי ברית המועצות לשעבר, ואף שימשה הוכחה ליהדותם כדי להתקבל לישראל על פי חוק השבות, או לקהילות יהודיות במקומות אחרים בעולם.

למעלה יוצרות

התפילה בציבור של שחרית מתחילה עם ברכת 'יוצר המאורות'. חלקים שונים של הברכה מזומרים על ידי הקהל בסגנון אחיד.

למעלה ספר הזוהר

הספר המרכזי של זרם הקבלה. הוא מורכב ממדרשים על התורה המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:

* ספר הזוהר העיקרי
* סתרי תורה והמדרש הנעלם
* רעיא מהימנא והתיקונים

למעלה זואומורפי

מיוונית עתיקה: 'חיה' ו-'צורה' - ייחוס תכונות של בעל חיים לאל ביצירות אומנות, חפצים מאוירים או על ידי תיאור מילולי של אנשים בשימוש של מוטיבים מעולם החי.

(ראה גם ערך אנתרופומורפיזם)

למעלה